הרשעת נאשם בהעלבת שוטר חרף עמדת התביעה ושירות המבחן

דרגו את המאמר

הרשעת נאשם ע"פ הודאתו, על אף בקשת התביעה להימנע מהרשעה

מדובר בכתב אישום אשר ייחס לנאשם תקיפה והעלבת שוטר. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם במקרה דנן העליב שוטר ולא הפסיק זאת גם לאחר שהתבקש לעשות כאמור. לאחר מכן, כאשר הנאשם נדרש להתלוות לשוטר, הוא סירב ותקף את השוטר אגב דחיפה.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. עם זאת, הוא הודה בחלק מהפרטים במסגרת הסדר טיעון. במקביל, התביעה מחקה מכתב האישום המתוקן את עבירת התקיפה. כעת, הנאשם הורשע ובית המשפט נדרש לבחון את גזר הדין הראוי שיש להטיל על האחרון.

שיקולים לקולא ולחומרה

הנאשם, אשר הינו בעל עסק עצמאי בתחום הטקסטיל, ציין בפני בית המשפט כי הוא גר עם אשתו ושמונת ילדיו בחולון. שירות המבחן העריך כי הנאשם ביצע את העבירה כלפי השוטר וזאת בשל מעצרו של בנו בן ה-16. נטען כי הנאשם פעל כאמור מחמת "הזדהות עם הבן". שירות המבחן הדגיש כי הנאשם אמר שהוא תקף את השוטר לאחר ש"התברר" לו כי השוטר התנהג באלימות כלפי בנו. עם זאת, שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה במקרה דנן, וזאת נוכח מעמדו הציבורי של הנאשם, עברו הנקי ואורח חייו הנורמטיבי.

הודגש כי העבירה בה הנאשם הורשע הייתה חריגה באופן מהותי להתנהלותו הרגילה. זאת ועוד, שירות המבחן עמד על כך שעונש מאסר בפועל עלול להיות מכת מוות לעסקו העצמאי של הנאשם, המשמש בין השאר לפרנסת אשתו וילדיו. אי לכך, הומלץ גם שלא להטיל על הנאשם עבודות שירות לציבור אלא רק "להסתפק" בהתחייבות מצד הנאשם באשר לאי ביצוע מעשים כגון פעולותיו נשוא כתב האישום. יודגש כי גם התביעה הצטרפה לחוות הדעת המקצועית של שירות המבחן. כעת, נותר רק לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט.

המסגרת הנורמטיבית

ככלל, החוק בישראל קובע כי כאשר אדם מבצע עבירה פלילית יש להרשיעו בבית המשפט. הלכה פסוקה היא כי אכיפת חוק שוויונית מהווה את הבסיס המהותי של המשפט הפלילי. בגזר הדין הודגש כי הרשעתו של נאשם בפלילים המודה בעבירה שביצע הינה "מתחייבת" ובית המשפט נדרש בסיטואציות כגון דא להוציא את מטרת המחוקק מהכוח אל הפועל. אם לא ייעשה כאמור, ייתכן כי מטרת ההרתעה הגלומה בהרשעה הפלילית לא תושג. חרף כך, ענישה והרשעה הינן תמיד אינדיבידואליות. בתי המשפט נדרשים להתייחס לנסיבות הספציפיות של המקרה תוך כדי סמכותם לסיים הליך פלילי ללא הרשעה. סמכות זו מופעלת על ידי בית המשפט במקרים בהם השופט השתכנע כי הנזק אשר עלול להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו יהיה גדול ובלתי מידתי בהשוואה לנזק אשר ייגרם כתוצאה מאי הרשעתו לאינטרס הציבורי.

בית המשפט הוסיף וציין כי הימנעות מהרשעה פוגעת גם בקורבן העבירה. במקרה דנן, דובר על תקיפת שוטר. נקבע כי הימנעות מהרשעת הנאשם הייתה פוגעת בכבודם ושלומם של עובדי ציבור ויש לאכוף הגנה זו ביתר שאת. בגזר הדין צוין כי אם ההגנה הנ"ל לא תהווה קו אדום מבחינת בתי המשפט, הרי שעובדי הציבור עלולים לא לחוש בטוחים לבצע את תפקידם כחוק.

חרף הסכמה בין הנאשם, התביעה ושירות המבחן, הוחלט שאין מקום להימנע מהרשעה. אי לכך, בית המשפט הרשיע את הנאשם נוכח הודאתו בכתב האישום, וזאת בהעלבת עובד ציבור. לסיכום, נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. הנאשם חויב גם בתשלום קנס בסך 300 שקלים למתלונן.