מאסר לאב אשר טלטל תינוק למוות

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

עבירת ההריגה הינה אחת מהחמורות ביותר בספר החוקים. כאשר העבירה מבוצעת כלפי בן משפחה, מדובר במקרה חמור שבעתיים. במקרה שלהלן, האירוע היה אף קשה באופן חריג לאלימות במשפחה, וזאת משום שעסקינן באב שגרם - בהתקף זעם - למות תינוקו בן השלושה חודשים.

הנאשם במקרה זה הורשע בהריגתו של בנו, פעוט בן שלושה חודשים. על פי הכרעת הדין, בשנת 2006, הנאשם שהה לבדו בבית יחד עם בנו. לאחר השעה 22:00, התינוק התעורר והחל לבכות. התינוק הפריע לנאשם לישון ולכן הוא קם, טלטל אותו בצורה חזקה עד כדי כך שהתינוק נשמט מידיו והועף על הקיר. לאחר שהנאשם ראה שהתינוק איננו נושם, הוא הזעיק מגן דוד אדום. התינוק אושפז בבית החולים ונפטר שמונה ימים לאחר מכן.

הנאשם הוא בחור צעיר בן 19.5, נשוי ואב לילד נוסף שנולד תוך כדי ניהול ההליכים במשפט זה. הוא בן למשפחה חרדית מיוחסת ועדי האופי הרבים שהגיעו ציינו את מעמדה הרם של המשפחה., כעת בית המשפט נדרש לגזור את דינו.

תסקיר שירות המבחן

בתסקיר צוין כי הנאשם הגיע ממשפחה מרובת ילדים. הוא התחתן בגיל 18 לאשתו הנוכחית. אישיותו מופנמת וסגורה. במסגרת התסקיר, הוצע לנאשם לעבור בדיקת מסוגלות הורית אבל הוא פנה מיוזמתו לצד ג' והביא חוות דעת של פסיכולוג מטעמו לפיה נמצא כי אין הוא מסוכן ו/או סובל מבעיה חריגה לגבי תפקידו כהורה. התסקיר ציין כי מהדיווח על ילדו השני עולה כי מצבו תקין. הנאשם התקשה להסביר את ביצוע העבירה. הוא הבין שמעשיו הביאו לטרגדיה והדבר גרם לו לצער רב.

הטיעונים לעונש

בא כוח המאשימה ציין את החומרה אשר הייתה גלומה בביצוע המעשה. "הטלטול" נעשה תוך כדי שהנאשם מודע לחלוטין למעשיו, לא היה שיכור או בעל הפרעה נפשית, וזאת בניגוד למקרים דומים אחרים שהתרחשו. כמו כן, הקטגור הוסיף כי הנאשם לא הפנים את מעשיו החמורים. לכן, לטענתו, היה מקום לשלוח מסר ברור לציבור, מסר שיבהיר כי מעשים חמורים כגון דא לא יעברו לסדר היום.

מנגד, הסנגור טען כי האירוע היווה חריגה מוחלטת ממסלול חייו של הנאשם. לטעמו, הפגיעה בתינוק נעשתה ברגע של אובדן שליטה, אובדן שהיה זר למרשו. כמו כן, הסנגור הדגיש כי היה מקום להקל עם מרשו וזאת לאור הדאגה לשלום התינוק לאחר האירוע, כאשר הוא הזעיק את מגן דוד אדום.

גזירת העונש על ידי בית המשפט

בית המשפט ציין כי המקרה הנוכחי היה "חמור ובלתי נתפס בכל קנה מידה". קשה לדמיין מצב בו תינוק רך מטולטל בעוצמה כה חזקה עד שראשו מועף לכל הכיוונים. קשה עוד יותר לתאר מצב בו הוא נשמט ונחבל בקיר. כאשר התינוק נמצא בשלבי חייו הראשונים, הוא מתקשר בעיקר באמצעות הבכי שלו. אדם סביר מתייחס לבכי של תינוק מתוך דאגה ורצון לסייע ולטפל, ולא מתוך התקף זעם וכעס חייתי.

העבירה בה הורשע הנאשם היא מהחמורות בספר החוקים. בית המשפט הדגיש כי מדובר בעבירה אשר הינה חריגה וזאת מעצם היותה קוטלת חיים. חומרתה במקרה הנוכחי הייתה אף מוגברת על פי נסיבות ביצועה. בית המשפט קבע כי משלב החקירה במשטרה ועד לטיעונים לעונש, שבמסגרתם הנאשם "הוכרח" להביע צער, הנאשם לא הביע חרטה וכל דאגתו הייתה נתונה לתדמיתו ועתידו. הנאשם אף כפר באשמה וניהל משפט ארוך. אומנם, אי הודאה אינה מהווה נסיבה מחמירה, אך בוודאי שאין להקל עם נאשם זה. מנגד, עמדו נסיבות חייו של הנאשם - בחור צעיר שלא ביקש לקפד את חיי בנו ולא רצה במותו. פעילותו נעשתה בפזיזות וקלות דעת. לסיכום, בית המשפט גוזר על הנאשם שש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.