תקיפת חיה - זיכוי מאשמת אי נקיטת צעדי זהירות בחיה

דרגו את המאמר

פקודת הראיות קובעת כי במשפט אזרחי ניתן להשתמש בקביעות העובדתיות של משפט פלילי בו נאשם הורשע. כפי שנראה להלן, כאשר מתנהל הליך פלילי בו למתלונן יכולה להיות גם עילה אזרחית כנגד הנאשם, בתי המשפט מתייחסים בזהירות יתרה לעדותו.

נגד הנאשמים במקרה זו הוגש כתב אישום בגין עבירה של אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה. על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים הם בני זוג ובעליהם של כלבת אמסטף. המתלוננת הגיעה לביתם של הנאשמים וביקשה לשחק עם הכלבה שהייתה בחצר. הנאשם הכניס את המתלוננת לחצר והשאיר אותה שם לבד. לאחר זמן מה, הכלבה תקפה את המתלוננת וגרמה לה לחתכים עמוקים בפניה ופיה.

הנאשמים כפרו בכתב האישום וטענו כי המתלוננת הייתה "מסיגת גבול". בין המתלוננת לנאשמים התעוררו מחלוקות עובדתיות קשות. למרות זאת, לא הייתה מחלוקת כי ביתם של הנאשמים בנוי ממתחם ובו חצר קדמית, חצר אחורית והבית שחוצץ בין שתי החצרות. כמו כן, לא הייתה גם מחלוקת כי לפני אירוע הנשיכה שהתרחש בחצר הקדמית, היה מפגש בין הנאשם לבין המתלוננת בחצר האחורית.

עדויות התביעה

המתלוננת הייתה בת 12 במועד התרחשות האירוע. היא טענה כי לאחר שהיא עברה ליד הבית של הנאשמים בעודה מחזיקה גורת כלבים, הנאשם הציע לה לקחת מזון עבור הגורה אותה נשאה בידיה. לאחר שהיא חזרה לביתם של הנאשמים על מנת לקחת את המזון, היא ביקשה להיכנס לחצר כדי ללטף חתולה. לדבריה, לאחר מכן, היא ביקשה להיכנס לחצר עם כלבת האמסטף כדי ללטף אותה.

לדבריה, לאחר שהנאשם נתן לה את רשותו, היא נכנסה לשחק עם הכלבה שהייתה ללא מחסום ולא קשורה. היא טענה כי בהתחלה חששה והסבה את תשומת ליבו של הנאשם לכך שהכלבה בלי זמם, אבל זה אמר לה כי היא מאולפת. על פי עדותה, לאחר שהנאשם הלך, הגיעה אשתו ונתנה לה לשתות קולה בזמן שהיא שהתה איתה יחד בחצר. דבר נוסף שציינה המתלוננת, שהייתה לו השלכה חשובה לגבי הכרעת בית המשפט, נגעה לכך שלפני אירוע הנשיכה המתלוננת ציינה כי היא ראתה את הנאשמת מטיילת עם הכלבה ללא רצועה וזמם, ובזמן הטיול הכלבה תקפה כלבה פינצ'רית וכמעט הרגה אותה.

עדויות ההגנה

הנאשם טען כי בינו ובין המתלוננת היה מפגש אחד בלבד, מפגש בו הוא נתן אוכל לגורה של המתלוננת. הוא ציין כי באותו המפגש המתלוננת ביקשה לשחק עם הכלבה אבל הוא הזהיר אותה שלא תתקרב אליה. לאחר מכן, הוא טען שהמתלוננת נכנסה לחצר הקדמית ללא רשותו והוא לא יכול היה לדעת שהיא נכנסה לשם. הנאשמת העידה כי היא חזרה מהעבודה דרך החצר האחורית וכאשר היא ניגשה למטבח היא ראתה את המתלוננת משחק עם הכלבה. בתוך שניות היא ראתה את הכלבה נושכת את המתלוננת, והיא לא הספיקה לעשות דבר (לטענתה).

העדויות הניטראליות

בבית המשפט העידה גם עו"ס בבית חולים איכילוב. היא ציינה כי כאשר היא הגיעה למיון היא דיברה עם המתלוננת, וזו ציינה בפניה כי היא חוששת מתגובת הוריה משום שהם הזהירו אותה בעבר לא להתקרב לכלבים וחתולים ללא בעלים, והיא נכנסה לחצר של השכנים ו"קרה מה שקרה". עד נוסף במשפט היה השכן של הנאשמים. לטענתו, הוא הבחין בשעות הערב במתלוננת מגיעה לחצר הקדמית של הנאשם, פותחת את השער ונכנסת לבדה, ללא נוכחותו של אדם אחר. כמו כן, הוא ציין כי מעולם לא ראה את הכלבה מחוץ לחצר.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט מציין כי בבואו להכריע ולהעדיף את אחת הגרסאות, צריך לקחת בחשבון כי לשני הצדדים יש עניין בתוצאות ההליך הפלילי גם בשל ההשלכה שתהיה לכך על ההליך האזרחי שאמור להתקיים בין הצדדים. על פי העדויות והראיות שהוצגו בפני בית המשפט, הוא התרשם כי המתלוננת נכנסה על דעת עצמה מהשער הקדמי, וזאת מבלי שהנאשם או הנאשמת ידעו על כך. קביעה זאת באה בעיקר בהסתמך על עדותו של השכן, שטען כי ראה אותה נכנסת ללא נוכחות אף אחד, ועדותה של העובדת הסוציאלית שציינה שהמתלוננת אמרה לה ישר לאחר האירוע כי עשתה משהו בניגוד להוראות הוריה. כמו כן, עדותה של המתלוננת במהלך המשפט סתרה חלק מעדותה במשטרה. לסיכום, בית המשפט זיכה את הנאשמים.