אינוס בן משפחה ומאסר בפועל לתקופה ממושכת

דרגו את המאמר

שני הנאשמים במקרה זה הורשעו על פי הודאתם במסגרת כתב אישום מתוקן שהוגש כנגדם. הנאשם הראשון היה אביה של המתלוננת הקטינה, והנאשם השני - אחיה. כתב האישום כנגד האב כלל שורה ארוכה של עבירות מין אשר הוגדרו על ידי בית המשפט כ"מחרידות". נטען כי מדובר בעבירות מין שבוצעו על ידי האב בבתו מאז גיל 10.

בהתחלה, האב היה מלטף את גופה של המתלוננת באזורים שונים ומחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. בהמשך, הוא נהג לצלם אותה בעוד היא יושבת על ברכיה ומבצעת בו מין אוראלי. במהלך ארבע השנים אחרונות (לפני הגשת כתב האישום), האב נהג לנעול את דלת חדרו יחד עם הבת ולבעול אותה בתנוחות שונות. המדינה טענה כי המעשים בוצעו מספר פעמים בשבוע. יתרה מכך, בסמוך לפני הגשת כתב האישום, המעשים בוצעו מדי יום. אם לא די בכך, המדינה טענה כי לפעמים האב הדיח את בתו לעשן סמים.

כתב האישום נגד הבן ציין כי האחרון שמע מאחיו הקטן שבמחשבו של אביו יש תמונות של הקטינה מבצעת מין אוראלי באביו. בעקבות המידע, האח קרא למתלוננת לחדרו, הורה לה להתפשט, ונגע באיבר מינה. לפני תיקונו של כתב האישום, האח היה מורה לקטינה לגעת באיבר מינו בפיה. סעיף זה נמחק מכתב האישום שכן מעשים אלו בוצעו כאשר הנאשם היה מתחת לגיל 12, ולשם העמדה לדין בגין מעשים בגילאים אלה יש צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה (אישור שלא התקבל).

כתב האישום המתוקן ציין גם כי כאשר נודע לאח על מעצרו של אביו, הוא אסר על הקטינה לצאת מהבית ואיים עליה כי אם תדבר עם המשטרה הוא יעזוב את הבית ולא יתמוך במשפחה. יש לציין כי מלכתחילה, כתב אישום הוגש גם כנגד אימה של הקטינה ושכנם, אבל כתבי אישום אלו בוטלו.

עסקת הטיעון

האב והבן הודו בעובדות כתבי האישום המתוקנים. כמו כן, הוסכם כי התביעה תבקש מבית המשפט לגזור על האב 13 שנות מאסר בפועל ופיצוי כספי למתלוננת, בעוד שלגבי האח היא תבקש עונש של 3 מאסר בפועל ופיצוי כספי. ההגנה הסכימה כי הנאשמים יודו בכתב האישום המתוקן, והיא תהיה רשאית לעתור לעונש של 9 שנות מאסר לאב ושנה וחצי לבנו.

תסקיר שירות המבחן

טרם מתן גזר הדין, בית המשפט התייחס גם לתסקירי שירות מבחן בעניינם של האב ובנו. התסקיר שנערך לאב ציין כי האחרון הודה שיחסי המין בינו ובין בתו היו שגרתיים, וכי הוא הבין את הבעייתיות שבכך. למרות זאת, שירות המבחן ציין כי האב לקה ב"עיוותי חשיבה האופייניים לעברייני מין, ולכן גם המרכז להערכת המסוכנות נתן את חוות דעתו וטען כי הנאשם סובל מרמת מסוכנות גבוהה להישנות עבירות מסוג זה". כמו כן, צוין גם כי האב פדופיל.

ההגנה מצידה הגישה חוות דעת אחרת בדבר מסוכנותו של האב אשר לפיה מסוכנות האחרון נמוכה. בחוות הדעת מטעם ההגנה נטען כי מקרים של גילוי עריות, הסטייה מתמקדת בבני המשפחה ולא באנשים אחרים. בעניינו של האח לא הוגש תסקיר, וזאת משום שהאחרון סירב לשתף פעולה עם שירות המבחן.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט הדגיש כי הוא איננו כפוף להסדרי טיעון בבמשפט פלילי ועליו לערוך את מבחן האיזון. דהיינו, לאזן בין "טובת ההנאה" לה זוכה הנאשם, אל מול התועלת הציבורית שבהרשעתו וענישתו על פי המוסכם.

לגבי האב, נקבע כי עיון בכתב האישום גילה שהוא ביצע עבירות מין "מחרידות" בתקופת זמן ארוכה של 4-5 שנים. בית המשפט ציין כי העונש בצידה של עבירת אינוס על ידי בן משפחה מגיע ל-20 שנות מאסר. כמ כן, לאור מעשיו של האב, בית המשפט קבע כי "ניתן רק לשער כי עבירה זו בוצעה עשרות פעמים".

זאת ועוד, עבירה של הדחת קטין להשתמש בסמים נחשבת אף היא לעבירה חמורה אשר העונש הקבוע בצידה עומד על שנות מאסר רבות. ניתן לראות כי גם אם הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו מספר לא גדול של פעמים, הרי שהוא היה יושב בכלא עד אחרית ימיו. אי לכך, בית המשפט מצא כי העונש המוסכם "לא עמד ברף המינימאלי של הענישה". בסופו של היום, בית המשפט לא קיבל את הסדר הטיעון. הושת על הנאשם גזר דין בדמות 22 שנות מאסר. לעומת זאת, העונש לו טענה המאשימה לגבי האח, שלוש שנות מאסר, נשאר על כנו.