גזר דין בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה - עובד ציבור

דרגו את המאמר

לעיתים אנו עדים להרשעה בפלילים של אנשים הנראים לנו כנורמטיביים. בגלל מעידה שהם עצמם לא תמיד יכולים להסביר, הם מוצאים עצמם מסתבכים עם החוק. בחוק סדר הדין הפלילי קיים מנגנון שמאפשר לבית המשפט מצד אחד לקבוע כי הנאשם ביצע את העבירה, אך מצד שני לבטל את ההרשעה, דבר שיביא לכך שהאדם לא ייענש. כפי שנראה להלן, בתי המשפט נוהגים להשתמש במנגנון לעיתים רחוקות.

בחודש ספטמבר התקבל במע"צ מכתב שהתריע כי בשלושה מכבישי ישראל באזור הגליל התחתון, קיימת סכנת החלקה. בעקבות קבלת המכתב, הורה הנאשם לשניים מעובדי מע"צ, לגשת לכבישים על מנת לבצע בדיקות מתאימות. התוצאות שהתקבלו הצביעו כי בעת מגע ראשוני עם מים עם הכביש, הכביש הופך להיות מאוד חלק. הנאשם העביר את התוצאות לגורמים השונים במע"צ, תוך שהוא ממליץ לבצע ניקיון יסודי במקומות בהם נמצא הליקוי.

לאחר פחות משבוע ימים וכאשר ירד הגשם הראשון, התרחשה תאונת דרכים קטלנית באחד מהכבישים שנבדקו. בעקבות ישיבת בכירי מע"צ שהתקיימה לאחר התאונה, הנאשם הורה לעובדים השונים שנמצאים באגף בו הוא עובד, לשמור בסוד את תוצאות הבדיקות שנערכו. הוא אף נמנע בעצמו מלהעביר את הממצאים, גם לאחר שנדרש לעשות כן מספר פעמים. בעקבות התנהגותו, הנאשם הועמד לדין והורשע בעבירות של שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. כעת הגיע שלב הטיעונים לעונש וגזר הדין.

הטיעונים לעונש

נציג הפרקליטות טען כי הנאשם סייע לניהול חקירתה של המשטרה, וידע על היקפה חסר התקדים. למרות זאת, לא גילה את תוצאות הבדיקות ועשה כן רק לאחר שחויב לעשות זאת בעקבות החלטה של בית המשפט העליון. הוסיף הפרקליט וטען כי התנהגותו של הנאשם גרמה לעינוי דין למעורבים האחרים בפרשה, דבר שנגרם כתוצאה מהסתרת המידע ועיכוב המשפט. למרות הטענות הקשות שהעלה הפרקליט, הוא ביקש לגזור על הנאשם מאסר שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

סנגורו של הנאשם טען כי חשיפת תוצאות הבדיקות, לא נעשתה לאחר שהנאשם אולץ אלא לאחר שהוא עשה זאת מיוזמתו ומרצונו הטוב. נוסף לכך, לנאשם אין עבר פלילי ומעדויות האופי שהוצגו בשלב הטיעונים לעונש, עולה כי מדובר באדם נורמטיבי שנוהג לתרום לחברה. על כן, ביקש הסנגור לבטל את ההרשעה במסגרת סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי.

גזר דינו של בית המשפט

בית המשפט מציין כי סעיף 192א להליך הפלילי, מאפשר לבית המשפט שהרשיע נאשם, לבטל את ההרשעה במסגרת גזר הדין ולהטיל על הנאשם צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור. למרות זאת, את האפשרות הזאת יש להפעיל במקרים חריגים משום שבדרך כלל, הוכחת אשמתו של אדם מספיקה לשם הרשעתו בביצוע העבירה. ההרשעה ותוצאותיה הינם מרכיב חיוני בהליך הפלילי, מרכיב שמעביר מסר של הרתעה. אולם, כאשר נוצר פער גדול בין עוצמת הפגיעה של ההרשעה הפלילית בנאשם, ובין התועלת הציבורית שתצמח לחברה מקיומה של ההרשעה, יש לשקול ברצינות את החלופה של ביטול ההרשעה.

בהתייחס לנסיבותיו של המקרה הנוכחי, בית המשפט מציין כי הוא לא מוצא נסיבות חריגות שבגינן עולה הצורך לשימוש בסמכות אי ההרשעה. העבירה מהסוג שביצע הנאשם היא עבירה קשה, עבירה שפוגעת בטוהר ההליך השיפוטי ובאינטרס ציבורי מובהק. אי הרשעה במקרה הנוכחי עלולה להעבירה מסר חברתי כי עבירות מסוג זה הינן עבירות קלות שניתן לחמוק מההשלכות של ביצוען.

לסיכום, בית המשפט לא רק מאמץ את עמדת הפרקליטות, אלא אף מעיר כי בנסיבות העניין יכול להיות שהיה מקום לדרוש עונש חמור אף יותר. למרות הערה זו, בית המשפט מציין כי אינו יכול להחליף את תפקיד הפרקליטות ולכן הוא גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר יכולים להתחלף בעבודות שירות, במידה והנאשם יימצא מתאים לכך על ידי הממונה על עבודות השירות.