הרשעה של חייל במעשה פלילי והמשך שירות צבאי

דרגו את המאמר

במקרים מסוימים, אנשים שהם נורמטיביים לכאורה, מבצעים עבירות פשיעה חמורות. במידה והסנגור של הנאשם מצליח באמת ובתמים לשכנע את בית המשפט כי המורשע הינו אדם נורמטיבי, אשר יכול להיפגע בצורה חמורה אם יושת עליו עונש כבד, אז יש סיכוי סביר כי בית המשפט יתחשב בכך בשלב גזר הדין. כאשר בית המשפט נדרש לדון בשאלת העונש, עליו לבצע איזון בין מספר אינטרסים מתנגשים.

צריך לזכור כי מטרת הענישה אינה רק לגמול לעבריין, אלא גם לנסות ולשקמו. לכן, יש מקרים שדווקא ענישה מקילה עשויה לסייע לחברה להתמודד עם תופעות של עבריינות. כמובן שכל מקרה צריך להיבחן לגופו, כפי שנעשה במקרה שיובא להלן.

הנאשם הואשם יחד עם עוד שלושה, בהתחזות לשוטרים לשם סחיטת כספים ושוד. ארבעת הנאשמים הגיעו בשעת לילה לביתו של המתלונן בכפר קאסם, ונכנסו לביתו תוך כדי שהם מתחזים לשוטרים. כל אותו הזמן, אשתו ובתו של המתלונן שוהים בבית. לאחר הכניסה לבית, הנאשם היה פאסיבי ולא עשה כל פעולה. שלושת הנאשמים האחרים ניהלו את סחיטת הכספים. אומנם הנאשם היה פאסיבי, אבל בשלב ההרשעה צוין כי הוא נכנס לבית המתלונן תוך כדי שהוא נושא נשק. הנאשם מתואר כחייל צעיר, אשר הצטיין גם בלימודיו וגם בשירותו הצבאי.

הטיעונים לעונש

באת כוח המאשימה, טענה כי הנאשם ביצע את המעשים על רקע חובותיו, ומניעיו היו בצע הכסף. אומנם חלקו של הנאשם אכן היה קטן יחסית לאחרים והסתכם בנשיאת הנשק בלבד, אבל מקרה זה היה יכול בקלות להתדרדר לשימוש בנשק זה, שנמנע רק בעקבות הציות של המתלונן. על כן, המאשימה ביקשה כי בית המשפט יגזור על הנאשם 18 חודשי מאסר, עונש שיהווה הרתעה ומסר לכל השאר.

סנגורו של הנאשם טען כי הנאשם סייע בנוכחות בלבד למעשי שאר הנאשמים. כמו כן, הוא היה היחיד שלא התחזה לשוטר ולא עשה כל פעולה למעט נוכחותו במקום. הסנגור מתאר את הנאשם כבחור צעיר ללא עבר פלילי, שסיים 12 שנות לימוד בהצטיינות וממשיך לקבל גם המלצות ממפקדיו בצבא. בקשתו של הסנגור הייתה כי הנאשם יחזור לצבא ויעמוד לשירות המבחן ללא הרשעה.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט ציין כי למרות שהצדדים הגיעו לעסקת טיעון אשר גרמה לתיקון כתב האישום, לא היה ניתן להתעלם מחומרת המעשים שבוצעו על ידי הנאשם וחבריו. למרות שחלקו של הנאשם אכן קטן, עצם הכניסה לבית תוך כדי היותו חמוש, עלה כדי פעולה חמורה אשר פגעה פגיעה קשה בביטחון האזרחים. הנאשם לא עצר את השותפים האחרים, אלא המשיך להיות נוכח באירוע עד לסופו.

לאור זאת, נקבע כי לא ניתן להסיק שמגיע לנאשם לא להיות מורשע. אי הרשעה צריכה להינתן רק בנסיבות מיוחדות, נסיבות שאינן מתקיימות בעניינינו. כאן מדובר בעבירה חמורה, חייל שמצטרף לחבריו תוך כדי שהוא נושא נשק ומשתתף בשוד.

באיזון האינטרסים, בית המשפט קבע כי הוא מקבל את חרטתו של הנאשם ואת רצונו להמשיך ולשרת בצבא. לכן, העונש שצריך להיגזר צריך להיות הרשעה מצד אחד אבל עם אפשרות לאפשר לנאשם להמשיך לחיות חיים נורמטיביים במסגרת הצבא, על פי המלצת שירות המבחן. הנאשם חווה מעצר בפועל ומעצר בית מלא, ולכן נראה כי הוא שילם בכך את חובו לחברה בדמות עונש המעצר שחווה עד כה.

לסיכום, בית המשפט גוזר על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות, ומאסר על תנאי של שנה למשך שנתיים מיום גזר הדין. כמו כן, הנאשם צריך לשלם 2,500 ₪ למתלונן.