איומים, מה העונש בעבירת איומים?

דרגו את המאמר

התקבלו 8 דירוגים בציון ממוצע: 3.5 מתוך 5

על פי סעיף 192 לחוק העונשין, אדם אשר מאיים על אדם אחר, בפגיעה כלשהי בחירותו, בגופו, בשמו הטוב, בפרנסתו או בנכסיו, עובר עבירת איומים. עבירה זו, אשר מבוצעת בכדי להקניט או להפחיד את המתלונן, עלולה לטמון בחובה שלוש שנות מאסר.

במקרים בהם מוגש כנגד אדם כתב אישום בגין איומים, חשוב להבין כי עבירה זו הינה עבירה התנהגותית לא עבירה תוצאתית. דהיינו, על מנת להרשיע אדם בעבירה זו, שומה על הפרקליטות להוכיח את מודעותו של האחרון לגבי ביצועה. כמו כן, יש להוכיח כמובן גם את היסוד הנפשי המיוחד והוא מטרה להפחיד/להקניט. עם זאת, אין צורך להוכיח כי המטרה הושגה בפועל. דהיינו, שהמתלונן חש מאוים.

דברי איום נבחנים בבית המשפט על בסיס מבחן אובייקטיבי. דהיינו, לא בהתאם לגישה הסובייקטיבית של המתלונן שנפל קורבן לאיומים. לעיתים, בית המשפט יקבע כי למרות שהמתלונן ראה בדברים איום, הרי שלא באיומים עסקינן. ולהיפך, בית המשפט יכול לקבוע כי גם כאשר אומר הדברים טוען שלא מדובר באיום, ייתכן בהחלט שהוא יורשע בדין. מקרים אלה נבחנים בדווקנות ספציפית, וזאת בין השאר בהתאם לההקשר והאופן שבו הם הדברים נאמרו. במילים פשוטות, בית המשפט קובע האם המתלונן, בתור אדם סביר, היה אמור לחוש מאוים נוכח הסיטואציה, אם לאו.

גם ביטויים "תמימים"

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, התייחסה לכך בפסיקתה באופן הבא. בייניש קבעה כי איום איננו כל מקרה של התייחסות שלילית לאחד התחומים אשר מוזכרים בסעיף 192 לחוק. משמע, ייתכן כי יתעורר קושי מסוים להוכיח שהביטוי היה מאיים. מצד שני, יכול בהחלט להיות מקרה בו האיום יהיה חד משמעי וברור, וזאת חרף טענותיו של הנאשם. הדברים נכונים בעיקר למקרים בהם מדובר על "מצב גבולי". דהיינו, כאשר האיום נשוא כתב האישום נאמר בצורה מרומזת או סמויה. לעיתים, מדובר בביטוי "בתחום האפור" אשר חרף היותו "תמים" הוא יכול לקפל בתוכו מסרים מאיימים.

כאן, בית המשפט עומד גם על נסיבות המקרה מבחינת מערכת היחסים בין הצדדים. לדוגמא, במידה ומדובר באדם מן היישוב המתמודד עם עבריין מוכר, ברור כי דברים רבים שהעבריין יאמר עלולים לעלות כדי איום. זאת גם כאשר העבריין "נזהר" במילותיו ומשאיר "מקום לפרשנות".

שיקולי ענישה

בדומה לכל סוגיה במשפט הפלילי, גם ענישה בתחום עבירת האיומים הינה אינדיבידואלית. דהיינו, היא נקבעת בהתאם לנסיבות המקרה. ענישה זו עוסקת במגוון שיקולים כגון סוג העבירה, היקף ביצוע הדברים, כוונתו של המאיים להוציא את איומיו אל הפועל, עבר פלילי, מצב משפחתי, מצב בריאותי, פעולותיו של המתלונן טרם האיום וכדומה.

חשוב לציין כי בית המשפט מתייחס גם למתלונן אשר נפל קורבן להטרדות הנ"ל. הלכה פסוקה היא כי מערכת המשפט מבקשת להגן על מאוימים וזכויותיהם של האחרונים עדיפות על פני זכויותיו של הנאשם. לדוגמא, בית המשפט בוחן האם הנאשם הביע חרטה והאם הוא הפנים היטב את חומרת מעשיו. במקרים בהם האיומים היו חוזרים ונשנים, והפכו את חייו של המאוים לגיהנום, הרי שיכול להיות לכך משקל בעת מתן גזר הדין. מיותר לציין כי חשוב לבחון האם האיומים עלו כדי מעשים בפועל.

לא אחת, בבוא בית המשפט לגזור את הדין בגין עבירות איומים, השופט שם לנגד עיניו את העיקרון הקובע שעבירה כגון דא מעוררת "סלידה בחברה מתוקנת". אי לכך, נקבע כי העונש צריך להביא לידי ביטוי את ההגנה על קורבנות עתידיים.

לסיכום, במידה והוגש כנגדכם כתב אישום פלילי המייחס לכך עבירת איומים, זהו הזמן לפנות לעורך דין פלילי. חשוב להדגיש כי בדומה לכל עבירה פלילית, גם כאן ישנו מקום לפרשנות. כמו כן, לעיתים, עורך הדין יוכל לסייע לכם לנווט את דרככם על מנת לזכות בזיכוי ו/או בגזר דין מקל ככל הניתן.