התפרצות לדירת מגורים בעת מלחמת לבנון השנייה

דרגו את המאמר

הרכב ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה עתה את ערעורו של שלמה, יליד 1959 מקריית שמונה, על הכרעת הדין , אשר על פיה הורשע בעבירות שבצע בעת מלחמת לבנון השנייה , של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, היזק בזדון והסתייעות ברכב לביצוע פשע וכן על גזה"ד -שלחלופין בקש להקל בו. במסגרת גזה"ד בבימ"ש השלום הוטלו על המערער 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. בנוסף הוא נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 8 חודשים והוטלה עליו פסילה על תנאי של 12 חודשים נוספים.

הרכב השופטים אשר דחה את הערעור: אב"ד השופט זיאד הווארי , אסתר הלמן ו שאהר אטרש .

רקע:

המערער הואשם בכך שביום 25/07/06, בזמן שבארץ שרר מצב בטחוני חמור, הוא הגיע לקיבוץ כפר בלום כשהוא נוהג במשאית לפינוי אשפה, וזאת בכוונה לפרוץ לאחת הדירות בקיבוץ ולגנוב מתוכה. המתלוננת, המתגוררת בקיבוץ, שהתה במועד הנ"ל באזור מרכז הארץ, לשם עברה עקב המצב הבטחוני.

על פי כתב האישום, ניצל המערער את העדרותה של המתלוננת, קרע את הרשת שעל אחד מחלונות הדירה, פתח את החלון והתפרץ לדירתה במטרה לגנוב מתוכה. שתי תושבות הקיבוץ הבחינו במערער בתוך הדירה, ומשהבחין בהן , הוא נמלט באמצעות המשאית ונתפס לאחר זמן קצר בשדה נחמיה.

המערער כפר בעובדות וטען כי בתאריך הארוע הגיע למקום, ישב ליד הירדן ושחה בו ולאחר מכן עזב את המקום.

למערער הרשעות רבות ומגוונות החל משנת 1979.

בין היתר ציינה השופטת הלמן , אליה הצטרפו השופטים הווארי ואטרש , בהתייחס לחומרת עונשו של המערער כי : " ... חומרת העבירות נעוצה לא רק בנסיבות ביצוען ובעברו הפלילי של המערער. המערער ניצל את ימי מלחמת לבנון השניה, כדי לחזור לסורו; בעת שתושבי הצפון היו נתונים תחת מתקפה, מבקשים להגן על עצמם במקלטים, חדרי מגן או ע"י מעבר לאזורים בטוחים יותר, וכוחות הבטחון היו עסוקים בפעילות בטחונית, מצא המערער הזדמנות לחדור לביתה של המתלוננת במטרה לגנוב ממנו רכוש. על רקע זה, העונש שנגזר על המערער, בשים לב לעברו, להעדר לקיחת אחריות מצידו, והעדר חרטה, איננו חמור במידה המצדיקה התערבותנו, גם אם לוקחים בחשבון את פרק הזמן בו היה נתון במעצר בית".