גזר דין ליורה בנשק חם באזור מגורים ובבצוע עבירות בנשק

דרגו את המאמר

שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה משה גל עד , גזר עתה על יוסף בן 23 מחיפה, שהורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בבצוע עבירות בנשק ויריות באזור מגורים , מאסר בפועל של 10 חודשים, ו- 18 חודשים מאסר על תנאי, למשך 3 שנים.

עובדות כתב האישום

בתאריך 7.2.08 סמוך לשעה 21:20 בחיפה הגיע למקום הימצאו של הנאשם רכב ובו ארבעה בלשי משטרה במטרה לעצרו. הבלשים ירדו מן הרכב והחלו רודפים אחריו וזה נמלט מהמקום. במהלך המרדף הבחין אחד הבלשים באקדח המוסתר על גופו של הנאשם, ואז ירה מאקדחו כמה יריות באוויר. בהמשך לכך, הוציא הנאשם את האקדח המוחבא במותנו וירה כמה יריות באוויר.

שרות המבחן המליץ בתסקירו לשקול לאפשר לנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שרות לתקופה המקסימאלית הקבועה בחוק אשר עשויה להוות עבורו עונש מציב גבולות ומרתיע ויצמצם את הסיכון בהידרדרות עמוקה יותר לעולם העברייני במסגרת הכלא. עוד הומלץ, להטיל עליו עונש מותנה מרתיע כדי למנוע הישנות ההתנהגות המסוכנת.

הנאשם טען כי החזיק בנשק לשם הגנה על חייו וכי נקלע לסכסוך בין שתי משפחות עברייניות, על רקע עבודתו. לטענתו, בעקבות אותו סכסוך החל לקבל איומים על חייו וחשש לחייו, אך נותר חסר אונים. מחד, חשש לעזוב את מקום עבודתו לבל יבולע לו ממעבידיו, ומאידך, חשש ממסירת תלונה במשטרה שכן הגשת תלונה כנגד מי שמאיים על חייו, משמעותה גזר דין מוות. בנסיבות המקרה , ראה ארבעה אנשים קופצים מרכב לבושים בגדים כהים, סבר כי מדובר באנשים הבאים לחסלו, ולכן נס על נפשו ולא סיכן איש. רק כשהחל אחד השוטרים לפתוח בירי, שלף את האקדח וירה באוויר.

השופט גלעד ציין כי המקרה חמור. הנאשם נשא נשק בלא רשות על פי דין ואף עשה בו שימוש וירה מנשק חם באזור מגורים. עוד ציין כי הנאשם בחר להודות בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון, ולא להעיד להגנתו. משום כך, לא הוכחו הטענה בדבר סכסוך (בין שתי משפחות עברייניות) אליו נקלע בעל כורחו, ושבעטיו נאלץ להחזיק נשק להגנתו, או האיומים על חייו שהיו, לטענתו, הסיבה בגינה החזיק בנשק שלא כחוק. לפיכך, באשר לעובדות המקרה, אין לביהמ"ש אלא את העובדות המתוארות בכתב האישום (לאחר התיקון), בהן הודה הנאשם.

אמנם ציין השופט כי בית המשפט נחשף לחומר המצוי בתיק החקירה במסגרת הליך הגישור, אולם אין הדבר נותן הכשר, למי מהצדדים, להסתמך על חומר חקירה זה לאחר שנעשה הסדר טיעון לפיו הודה הנאשם בעובדות המוסכמות בין הצדדים.

השופט הוסיף כי בית המשפט העליון נדרש לתופעת השימוש בנשק חם וכי מדובר בתופעה שהלכה והתעצמה ותפסה ממדים משמעותיים בשנים האחרונות. מכאן תפקידו של בית המשפט לסייע ככל הניתן בצמצום ממדי התופעה על ידי החמרת הענישה . עוד ציין כי : "אף אם אניח לטובת הנאשם כי החזיק נשק באופן לא חוקי בשל חששו נוכח האיומים שהופנו כלפיו על ידי עבריינים, אין בכך כדי לשנות את מסקנתי כי העונש הראוי במקרה זה הוא עונש של מאסר בכליאה ממש.

בית המשפט התייחס לא אחת לחומרה הרבה הטמונה בנשיאת נשק ולצורך בהרתעה חמורה ומשמעותית נוכח האלימות הגואה בשנים האחרונות. לא כל שכן כאשר מדובר בנשק טעון שנעשה בו שימוש. לא ייתכן כי אדם יעשה דין לעצמו – אף אם חש איום אובייקטיבי על חייו – ויישא עמו נשק שלא כדין באופן המסכן ממשית את שלום הציבור והסדר הציבורי. לא יעלה על הדעת לשלוח מסר לציבור שכל אדם – גם אם יוכיח באותות ובמופתים שהיה מאוים על ידי עבריינים – יחזיק בנשק ללא היתר ביודעו שאם ייתפס יישלח לעבודות שירות.תרופתו של מי שמאוים היא בפניה למשטרה. ענישה בדרך של עבודות שירות תהיה, לדעתי, הזמנה לציבור להחזיק ולשאת נשק שלא כחוק – וכזאת לא יהיה".

לקולא התחשב השופט בהודאתו של הנאשם בחקירת המשטרה ובתחילת משפטו, וכן הבעת צער וחרטה על מעשיו, בהליך הוולנטרי של גישור, ובהיעדר עבר פלילי.