גזר על שני נאשמים שהורשעו בביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות

דרגו את המאמר

שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, משה גל עד , גזר על שני נאשמים, תושבי הרשות הפלשתינאית מכפר עתיל ביו"ש, שהורשעו עפ"י הודאתם במסגרת הסדר טיעון , בביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות של תושבת כפר ג’ת בת 62, ובעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק, עונשים כמפורט להלן:

על הנאשם מס’ 1- צבחה לוטפי בן 21:

4 שנים ותשעה חודשים מאסר בפועל (57 חודשים); הפעלה במצטבר לעונש המאסר הנ"ל של 3 חודשי מאסר מותנה, ובסה"כ 5 שנות מאסר בפועל ; שנתיים מאסר על תנאי, בהתייחס לעבירת אלימות או רכוש מסוג פשע; שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים בהתייחס לעבירה על חוק הכניסה לישראל.

על הנאשם מס’ 2: חליל :

4 שנים ותשעה חודשים (57 חודשים), מאסר בפועל ; שנתיים מאסר על תנאי, למשך 3 שנים לבל יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע ; שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים בהתייחס לעבירה על חוק הכניסה לישראל.

עובדות כתב האישום:

בתאריך 27.2.2008 נכנסו הנאשמים ואדם אחר – מוצטפא לישראל שלא כדין ובלא שהיה ברשותם היתר עבודה, ושהו בבית תושב כפר ג’ת אמג’ד , הקרוב לבית המתלוננת. בתאריך 2.3.08 , לאחר שהמתלוננת יצאה מביתה לכיוון המסגד, ולאחר שאמג’ד, עדכן את האחרים כי היא מחזיקה בבית כסף רב הגיעו הנאשמים ומוצטפא לבית כשהם רעולי פנים, עקרו את סורג החלון ונכנסו לבית, כאשר אמג’ד נותר בחוץ כדי לאבטח. לאחר שערכו חיפוש בבית בו, מצאו כסף מזומן בסך 3,500 ₪, המתינו כולם לשובה של המתלוננת, על מנת לשדוד אותה. כשהיא נכנסה לבית, התנפלו עליה הנאשמים ומוצטפא, חסמו את פיה בכוח באמצעות ביצה לבל תצעק, הורידו אותה בכוח על הרצפה וקשרו את ידיה ורגליה באמצעות חבל. כמו כן, בעודה שרועה על הרצפה, נטלו הנאשמים ומוצטפא מידיה בכוח ארבעה צמידי זהב ושלוש טבעות זהב. בטרם עזבו את המקום, חתכו את חוט הטלפון ואיימו עליה כי יפוצצו פצצה שהטמינו באגרטל שבביתה ע"י פלאפון , אם תשתחרר ותתקשר למשטרה. כמו כן, כיסו את עיניה בבד, לבל תבחין באמג’ד המוכר לה, והלה אף הורה לאחרים לערוך חיפוש נוסף בבית במטרה למצוא רכוש נוסף אך הם לא מצאו דבר. לאחר מכן, התחלקו כולם בשלל ועזבו את המקום, בהותירם את המתלוננת קשורה ושרועה על הרצפה.

השופט גלעד ציין כי קשה להבין כיצד שלושה נאשמים צעירים, כנראה נעדרי עבר פלילי, הבאים ממשפחות נורמטיביות, כפי הנראה, מבצעים מעשה כה חמור כלפי אישה מבוגרת וחסרת ישע וכי צודקת ב"כ המאשימה בטענתה שלאחרונה ישנה מגמת התגברות בפשיעה אלימה, גם של בני נוער, כלפי קשישים וחסרי ישע, ובית המשפט העליון מוביל מגמה של החמרה בענישה בכגון אלה, כדי לתרום תרומתו להרתעה ולנסיון מניעה של פשעים כאלה.

עוד הוסיף כי, נופך של חומרה יש להוסיף למעשי הנאשם 1, אשר אף על פי שריחף מעליו מאסר מותנה בגין הרשעה קודמת, בעבירה של כניסה ושהייה בלתי חוקית לישראל, עשה זאת שוב, כשהפעם הגדיל לעשות ולא ניצל שהייתו בישראל לצורכי פרנסה כאדם הגון, אלא ביקש "להתפרנס" מפריצה לבית אשה מבוגרת שהתפתחה לשוד אלים. שמא תאמר שהעונש הקל לו "זכה" בפעם הקודמת "עודד" אותו לחשוב שיצליח "להתחלק" שוב בנזיד עדשים – לא עוד.

השופט גלעד הבהיר כי העובדה ששני הנאשמים תכננו להתחתן, לעבוד ולהתפרנס, מביאה למסקנה שהמוסר הפנימי שלהם כלפי עצמם אולי גבוה, אך כלפי זולתם פגום הוא, ומצביע על סכנה עתידית מהם לציבור. כאלה יש להרתיע באמצעות עונשים חמורים כדי שיֵדעו הם ודומיהם שהפשע אינו משתלם.

נימוק נוסף לחומרה, ציין השופט, מצוי בעבירה של כניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק. בימים אלה, כאשר מחבלים נכנסים לארצנו כדי לפגע בנו, כדי להורגנו ללא הבחנה בין נשים, ילדים, זקנים וטף, עושים כוחות הביטחון כל מאמץ, ביום ובלילה, בחום ובקור, כדי להגן על הציבור.

בתי המשפט מצווים לסייע במלחמה זאת לכוחות הביטחון באמצעות השתת ענישה מרתיעה על הנכנסים לישראל בניגוד לחוק, שכן אף פעם אינך יכול לדעת אם המסתננים באים להתפרנס בלבד, להרוג בנו, או אפילו לבצע עבירות כמו שנעשו בענייננו.

לקולא התחשב השופט גלעד בנמוקים הבאים: הודאתם בחקירת המשטרה ולמעשה גם בתחילת משפטם, והבעת צער וחרטה על מעשיהם; הודאתם שבאה בעקבות הליך של "גישור" -הליך וולונטרי, שמיועד ללבן מחלוקות בין הצדדים בטרם משפט, ולמנוע ניהול משפטים מיותר, תוך ניסיון להקל מעט מן העומס המוטל על בתי המשפט; היותו של מאסרם – המאסר הראשון שעה שהם נעדרי עבר פלילי; מניעת העדת המתלוננת עקב הודאתם; וחסכון בזמן שפוטי.