הרשעה בהעלמת הכנסות ועבירות לפי פקודת מס הכנסה
דרגו את המאמר |
|
גזירת עונש מאסר בפועל על עברייני מס
הנאשמים במקרה דנן הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בביצוע שורה של עבירות לפי פקודת מס הכנסה. כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים כלל 11 אישומים אשר עסקו באופן מרכזי בעבירות מס אשר האחרונים ביצעו במסגרת עיסוקם בתור מתווכי נדל"ן וסוחרי מקרקעין. כמו כן, כתב אישום בגין עבירות מס הוגש גם כנגד הנאשמת 3, חברה בבעלותו של הנאשם 1.
העלמת הכנסות בגובה מיליוני שקלים
כתב האישום ייחס לנאשם 1 השמטה של מרבית הכנסותיו מדיווחים שנתיים והצגת תרשומות כוזבות בהצהרות הון אשר הוגשו על ידי האחרון לפקיד השומה. נטען כי הנאשם 1 ביצע את המעשים המדוברים מתוך תחבולה, עורמה ומרמה. כמו כן, כתב האישום ייחס לנאשם גם מסירה של הצהרה כוזבת למנהל מס שבח מקרקעין וזאת כאשר האחרון ייחס לאחותו את הכנסות החברה בבעלותו.
בעשותו כן, הנאשם ביקש להעלים מפקיד השומה את העובדה שעסקינן בהכנסותיו. העבירה המרכזית בכתב האישום הייתה כי הנאשמים השמיטו והעלימו הכנסות שהופקו במסגרת עבודתם כסוחרי ומתווכי נדל"ן במהלך השנים 1999-2002. נטען כי בתקופה נשוא כתב האישום הנאשמים השמיטו הכנסות אשר הופקו על ידם במשותף, וזאת בסכומים אדירים של למעלה מעשרה מיליון שקלים.
בכתב האישום נטען כי הנאשמים לא טרחו להודיע לפקיד השומה כי הם עוסקים בתוך מתווכים וסוחרים בנדל"ן. כמו כן, הנאשמים לא הנפיקו חשבוניות מס בגין חלק ניכר של עסקאותיהם, ולא ניהלו פנקסי חשבונות מסודרים כנדרש בחוק.
הסדר טיעון ותשלום החוב - שיקולים לקולא ולחומרה
במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הפרקליטות לנאשמים, הנאשמים שילמו את מלוא החוב הדרוש לרשויות המיסים. כמו כן, הוצגה לבית המשפט מסגרת עונשית אשר כללת מאסר בפועל.
חשוב להדגיש כי הפסיקה הישראלית בנוגע לעבירות כלכליות וסוגיות פליליות הקשורות במיסים קובעת כי יש להתייחס למעשים כגון דא באפס סובלנות. זאת על מנת שיהיה בידי ההרשעה וגזרי הדין להרתיע עבריינים פוטנציאליים ולשמור על האינטרס הציבורי. יודגש כי אין ספק שעבירות מיסים הינן עבירות חמורות וזאת משום שהן פוגעות, בראש ובראשונה, בציבור בכללותו.
בית המשפט קבע כי במקרה דנן לא היה מנוס מגזירת מאסר בפועל על הנאשמים. הודגש כי הנאשמים הודו במיוחס להם ואף פרעו את החוב מול הרשויות. בית המשפט התייחס בחיוב לכך שהנאשמים חסכו זמן שיפוטי ואף תיקנו את מעשי העבר. עם זאת, נקבע כי לא היה בכך כדי לאיין באופן מוחלט את משקלו הרב של האינטרס הציבורי למנוע עבירות כגון דא.
בסופו של היום, בית המשפט גזר על הנאשם העיקרי (נאשם 1) עונש בדמות שנה מאסר בפועל. על שותפו לעבירה, אשר חלקו במעשים היה פחות בהרבה (בית המשפט ציין כי הוא נגרר אחר נאשם 1), נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל. נקבע גם כי הנאשם 1 ישלם קנס בשיעור 100,000 שקלים, ואילו חברו יישא בתשלום כ-40,000 שקלים.