מאסרי לקנסות לאספני בקבוקים שהורשעו במעשי שוחד, מרמה ועוד
| דרגו את המאמר |
|
|
המאשימה:
|
מדינת ישראל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נ ג ד
|
|
|
|
הנאשמים:
|
1 . שלומי
2 . שונטל
ע"י ב"כ עו"ד אבי חימי
3 . לומי
4 . ניר
ע"י עו"ד ליטן
5 . ויקטור
6 . דניס
ע"י עו"ד כהנא ועו"ד בונדר
7 . טוביה
ע"י עו"ד אורינוב
|
|
|
|
|
|
|
|
גזר דין לנאשמים 1, 2, 4, 5, 6 ו 7
1. ביום 02.08.07 הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום לבית משפט זה אשר נידון בפני כבוד הש' ביתן.
2. בהסכמת כל הצדדים ובאי כוחם הועבר התיק, בהדרגה, להליך של גישור בפני. הצדדים הגיעו להסדרי טיעון שונים בעניינו של כל נאשם ולבקשת הצדדים, נשמעו סיכומיהם, לעניין העונש, בפני.
3. כתב האישום
על פי החלק הכללי של כתב האישום, תאגיד איסוף מיכלי משקה בע"מ, אשר הוקם בשנת 2001, על פי חוק הפיקדון על מיכלי משקה תשנ"ט 1999 - אל"ה (להלן: "התאגיד"), מספק שירות לציבור בתחום איסוף מיכלי משקה והחזר פיקדונות במחזור מיכלי המשקה. לתאגיד שני אתרי מחזור - האחד באשדוד והשני בקרית אתא. בהתאם לחוק קיימת חובת תשלום פיקדון בסך של כ- 25 אגורות על כל מיכל משקה מסומן. בנוסף ניתן לקבל החזר של 25 אגורות על כל מיכל משקה המועבר למחזור, לתאגיד.
לקוחות התאגיד הינם אדם או חברה, המשתמשים בשירותי התאגיד ורשומים כלקוחות בתאגיד ומקבלים ממנו, החזר דמי פיקדון עבור הבקבוקים והפחיות שנשלחים לתאגיד למחזור.
התאגיד מספק ללקוחותיו שקיות מיוחדות למשלוח הפחיות והבקבוקים למחזור כמפורט בסעיף 5 לחלק הכללי של הכתב האישום המתוקן.
לשם קבלת סכום הפיקדון על לקוחות התאגיד לארוז את הכמות הנדרשת, בשקיות המיוחדות, לפי סוגי המיכל.
התאגיד מספק ללקוחותיו שירותי איסוף בקבוקים, בין היתר באמצעות חברות הובלה. על הלקוח לספור את מספר השקיות המועמסות על משאיות ההובלה, למלא תעודת משלוח ולפרט בה את מספר השקיות מכל סוג ומספר הבקבוקים שהועמסו על המשאית. על פי נהלי התאגיד ניתן להעמיס על המשאיות שקיות מלאות בלבד.
נהג המשאית הינו האחראי על שמירת השקיות שהועמסו על המשאית ועל מסירתם לתאגיד. בהגיעו לאתר המחזור של התאגיד עליו למסור למזכירות האתר את תעודות המשלוח, להעביר את המשאית לפריקה ולהמתין לספירת המלאי.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום המתוקן, העסיק התאגיד, באמצעות חברת כוח אדם, בקרים מטעמו לשם ספירת הבקבוקים והפחיות שהגיעו מהלקוחות.
תפקידם של הבקרים היה לספור את כמות השקיות במשאית ולהוציא שקיות דגימה מהמשאית לספירה פרטנית של הבקבוקים, אשר נקבעו באופן אקראי על יד מחשב התאגיד. כמו כן היה עליהם לספור את כמות הבקבוקים והפחיות, בשקיות הדגימה, למלא דו"ח ספירה נפרד בגין הבקבוקים והפחיות שבגינן ניתן לקבל החזר פיקדון וזאת מבלי לדעת על הכמות המדווחת, על ידי הלקוח, בתעודות המשלוח.
מזכירות האתר, הייתה מבצעת השוואות בין תעודות המשלוח ובין דוחות הספירה שערכו הבקרים, ובמידה שנמצאה התאמה היה התאגיד משלם ללקוח 25 אגורות עבור כל בקבוק ופחית וכן בונוסים ללקוחות שהגיעו ליעדי איסוף שנקבעו על ידי התאגיד.
במידה ובספירות הדגימה היו מתגלים מספר בקבוקים או פחיות נמוך מהמספר הנדרש היו מחושבות כל שקיות הלקוח באותה משאית כמכילות כמות מוקטנת מבלי שנספרו. במידה ונתגלה שמספר השקיות במשאית היה קטן יותר מהמספר שנרשם בתעודת המשלוח היה נערך בירור מטעם התאגיד עם חברות ההובלה ועם הלקוח.
היה והסתבר, כי התקלה אירעה בשל נסיבות התלויות בלקוח היה עליו לשלוח תעודת משלוח מתוקנת ובמידה והסתבר, כי התקלה אירעה על ידי הנהג חברת ההובלה הייתה קונסת אותו.
על פי כתב האישום המתוקן נאשמים 1 ו-2 (הנשואים זה לזו) עסקו באיסוף, רכישה ומיון של בקבוקים ופחיות והעברתם לתאגיד, על מנת לקבל תמורתם את דמי הפיקדון וכן החזיקו בחשבון בנק מספר 219271 בסניף 071 בבנק איגוד באשדוד אליו היו מועברים התשלומים מהתאגיד.
נאשמים 3 ו-4 עסקו באיסוף, רכישה ומיון של בקבוקים ופחיות והעברתם לתאגיד על מנת לקבל תמורה של דמי פיקדון והחזיקו בחשבון בנק מספר 666447 בסניף 681 בבנק הפועלים בתל אביב.
נאשם 5 עבד כנהג בחברת ההובלה מטעם התאגיד – חברת פרידנזון, בין התאריכים 4.2.03 עד 3.9.04 וכן מיום 28.8.06 ואילך.
נאשם מס' 6 עבד גם הוא כנהג בחברת פרידנזון, בין התאריכים 31.7.06 עד 23.6.07 ולאחר מכן עבד בין המועדים 8.2.07 ל-3.7.07.
נאשם 7 עבד כבקר באתר התאגיד באשדוד, בין המועדים 7.3.06 עד 7.11.06.
בין השנים 2003 עד ל-3.7.07 פעלו נאשמים 1-4 וכן אספני בקבוקים נוספים, לעיתים ביחד ולעיתים לחוד, להצגת מצגים כוזבים בפני התאגיד באשר למספר הבקבוקים והפחיות שהובאו על ידיהם ועל ידי אחרים, על מנת לזכות בהחזר דמי פיקדון ובונוסים גבוהים מהמגיע להם.
לצורך כך קשרו נאשמים 4-1 קשרים פליליים עם אנשים נוספים וביניהם נאשמים 7-5 לביצוע עבירות שונות. במסגרת אותם קשרים איימו, סחטו באיומים ובכח, סחטו לשם סחיטה, כלאו אדם, הציתו רכוש, גרמו חבלות במזיד לכלי רכב, נתנו שוחד, הציגו מצגים כוזבים בכתב ובעל פה על מנת לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גרמו לרישומים כוזבים במסמכי תאגיד ולהפרת אמונים בתאגיד וקיבלו במירמה בנסיבות מחמירות מיליוני שקלים שהתחלקו בינם ולבין לקוחות נוספים שהיו שותפים לקשר.
בנוסף נאשמים 1 ו-2 היו שותפים, יחד עם חלק מנהגי חברות ההובלה של התאגיד, וביניהם נאשמים 5 ו-6, לגניבות בידי מורשה של בקבוקים ופחיות, לצורך מחזור, בהיקף של מיליוני שקלים.
על פי האישום הראשון לכתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע למאשימה, בין שנת 2003 לספטמבר 2006, נאשמים 4-1 קשרו קשר לקבל מהתאגיד, במרמה ובנסיבות מחמירות, החזר דמי פיקדון ובונוסים שאינם מגיעים להם עבור בקבוקים ופחיות שכלל לא הגיעו למחזור או שאין לגביהם החזר פיקדון. נאשמים 5 ו-6 הצטרפו לקשר זה בחודש ספטמבר 2006.
לשם קידום קשר זה פנו נאשמים 4-1 ישירות ובאמצעות אחרים לבקרים באתר התאגיד וקשרו איתם קשר, על ידי תשלומי שוחד ו/או על ידי סחיטה באיומים ובכח, חטיפה, כליאת שווא ובפגיעה ברכושם, למעול בתפקידם כעובדי ציבור וירשמו בעבורם דוחות ספירה כוזבים, ירשמו כמויות גדולות של שקיות מהנמצא בפועל, ירשמו בדוחות הספירה המדגמיות מספר בקבוקים ופחיות גדול ממה שהיה מצוי בפועל וכן יחשיבו בדו"ח בקבוקים ופחיות שלא ניתן לקבל בגינם החזרי פיקדון.
נאשמים 4-1 נהגו למלא בעצמם או באמצעות עובדיהם שקיות במספרי בקבוקים קטן בהרבה מהמספר הנדרש ולעיתים עד כדי חמישים אחוז פחות, תוך הוספת בקבוקים ופחיות, שלא ניתן לקבל בגינם החזר פיקדון.
נאשמים 4-1 נהגו לרשום בעצמם או באמצעות עובדיהם תעודות משלוח כוזבות ובהן מספר שקיות גבוה יותר מהמספר שהועמס בפועל על המשאית וזאת לשם יצירת מצג שווא לפיו מספר הבקבוקים והפחיות ומספר השקיות אשר נמסרו למחזור גדול בהרבה ממספרם בפועל.
נאשמים 1-4 קשרו קשר עם חלק מנהגי חברות ההובלה, שפעלו מטעם התאגיד, ובניהם נאשמים 5 ו 6, איימו על חלקם והבטיחו להם תמורה כספית וזאת על מנת שישתתפו ברישום תעודות משלוח כוזבות ויכניסו לאתר התאגיד כמות פחותה של שקיות ובקבוקים/פחיות.
נאשמים 1-4 ולקוחות נוספים, נאשמים 5 ו 6 ונהגים נוספים, שילמו שוחד לבקרים באתר התאגיד ובניהם לנאשם מס' 7.
נאשם מס' 7, בתקופת עבודתו באתר, נהג לרכז חלק מתשלומי השוחד והעביר כספי שוחד מלקוחות ונהגים לעצמו ולבקרים אחרים ובסמוך לחודש פברואר 2007, נאשמים 1 ו 2 ריכזו את הקשר בין הלקוחות, הנהגים והבקרים. מאותו מועד שילמו נאשמים 1 ו 2 שוחד לבקרים על מנת שיטו את ספירת השקיות, הבקבוקים והפחיות לטובתם.
מצג השווא שנוצר בעקבות הפעלת כל הגורמים הנ"ל, כמפורט בסעיפים 10, 11 ו 12 לאישום הראשון, גרמו לכך שהאספנים קבלו במרמה מהתאגיד את דמי הפיקדון והבונוסים.
בסעיפים 12 ו 13 לאישום הראשון מפורטים סכומי השוחד ששולמו, בתקופות הרלוונטיות.
יתר הפרטים הינם כאמור באישום הראשון לכתב האישום המתוקן.
על פי האישום השני לכתב האישום המתוקן, במועדים שאינם ידועים למאשימה – משנת 2003 ואילך, קשרו נאשמים 1 ו 2 קשר עם נהגים מחברות ההובלה מטעם התאגיד ובניהם נאשם 5 ונאשמים 3 ו 4 קשרו קשר נפרד עם נהגים מחברות ההובלה מטעם התאגיד, בניהם נאשם 6, כדי לגנוב שקיות מלאות בקבוקים ופחיות ממשאיות שהופקדו אצל הנהגים, על ידי לקוחות, לשם מסירתם לתאגיד.
נאשמים 5 ו 6 הצטרפו לקשר זה בספטמבר 2006.
הנהגים ובניהם נאשם מס' 5 גנבו מתוך משאיות, שהופקדו אצלו, שקיות מלאות בקבוקים ופחיות ומסרו אותם לנאשמים 1 ו 2 או למי מעובדיהם תמורת 20 אג' לבקבוק/פחית ויצרו חוסר בשווי מיליוני ₪.
הנהגים ובניהם נאשם מס' 6 גנבו מתוך משאיות, שהופקדו אצלו, שקיות מלאות בקבוקים ופחיות ומסרו אותם לנאשמים 3 ו 4 או למי מעובדיהם תמורת 15 אג' לבקבוק/פחית ויצרו חוסר בשווי מיליוני ₪.
הנהגים ובניהם נאשמים 5 ו 6 העבירו את דמי השוחד, תחילה ישירות לבקרים ולאחר מכן לנאשמים 1 ו 2 וזאת על מנת שיבצעו את הפעולות בעבורם, כפי שמפורט באישום השני ובדרך המפורטת באישום השני לכתב האישום המתוקן.
יתר הפרטים הינם כאמור באישום השני לכתב האישום המתוקן.
על פי האמור באישום השלישי לכתב האישום המתוקן, המתלונן מס' 1 – אברהם צפניה, עבד כבקר בתאגיד אל"ה בין המועדים 04.09.06 ל – 03.10.06.
בתאריך 08.09.06 או בסמוך לכך יזם נאשם מס' 1 פגישה עם המתלונן מס' 1 ואיים עליו לשתף פעולה עם אספני הבקבוקים/פחיות וכן הציע לו שוחד בתמורה לאותו שיתוף פעולה, כאמור בסעיפים 4, 5 ו 6 לאישום השלישי.
בנוסף ניסה נאשם מס' 7 לשכנע את המתלונן מס' 1 לקבל את דמי השוחד. המתלונן מס' 1 סרב.
משהמתלונן מס' 1 לא נענה לדרישותיו של נאשם מס' 1 קשרו, נאשמים 1, 3, 5, 6 ו 7 קשר לסחוט בכח את המתלונן על ידי חטיפתו (ללא הנאשמים 1, 5 ו 6) והפעלת אלימות כלפיו ותכננו, כי לאחר החטיפה המתלונן מס' 1 יובא לביתו של נאשם מס' 7.
ביום 20.09.06 התקשר נאשם מס' 1 למתלונן מס' 1 וקבע להפגש עימו באשדוד. המתלונן מס' 1 הגיע ופגש בנאשמים 1, 3, 5 ו 6, אשר היו ברכב שבבעלותו של נאשם מס' 3 ולבקשתו של הנאשם מס' 1 עלה המתלונן מס' 1 לרכב.
במהלך הנסיעה ביקש המתלונן מס' 1 מן הנאשמים, מס' פעמים, לרדת מן הרכב והם סרבו ונאשם מס' 3 האיץ את מהירות הנסיעה. במקביל צעק עליו נאשם מס' 3 וניסה לחייבו לשתף עמם פעולה. הכל כפי שמפורט באישום השלישי.
נאשמים 1, 3, 5 ו 6 הגיעו לביתו של נאשם מס' 7 והטיחו בפני המתלונן מס' 1 שהוא גורם להם להפסדים כספיים. נאשם 6 איים על המתלונן מס' 1, כמפורט בסעיף 12 לאישום השלישי. נאשם מס' 1 ביקש מהמתלונן מס' 1 לעזוב את עבודתו בתאגיד ולעבור לעבוד אצלו. המתלונן מס' 1, לאור כל האמור, הסכים להצעתו של נאשם מס' 1.
המתלונן מס' 1, בסופו של דבר, שב למקום עבודתו בתאגיד לאחר שכנועים מצד הממונים שלו.
בתאריך 28.9.06 בשעות החשיכה, הגיע המתלונן מס' 1 לכניסת ביתו באשדוד, שאז החל אדם, שזהותו אינה ידועה למאשימה, לרדוף אחריו. לאחר שהמתלונן מס' 1 נמלט, קיבל שיחה מנאשם מס' 1 שאיים עליו, כאמור בסעיף 17 לאישום הרביעי.
למחרת בבוקר, סמוך לביתו, הותקף, המתלונן מס' 1, על ידי אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה והוכה ברגליו במוטות ברזל, ושוב אוים בשיחה אנונימית, כי אם ישוב לעבודתו בתאגיד "יהרגו אותו".
יתר הפרטים הינם כאמור באישום השלישי לכתב האישום המתוקן.
על פי האישום הרביעי בכתב האישום המתוקן במועדים 12.6.07-27.6.07 הפעילה המשטרה סוכן סמוי (השוטר שמואל אנג'ל) באתר התאגיד באשדוד כאחראי בקרים. באותם מועדים הועסקו אבי אלוש ורפי קסה כנהגים בחברת ההובלה, מטעם התאגיד, ואדם בשם דודו חטשואל, אשר הועסק כפועל ומחסנאי בעסקו של הנאשם מס' 1.
סמוך לאחר התחלת עבודתו של הסוכן, קשרו הנאשמים 1, 3 ו-4 קשר לאלץ את הסוכן לשתף עימם פעולה, וזאת על ידי סחיטתו באיומים ופגיעה ברכושו.
במסגרת הקשר, הנאשמים 1, 3 ו-4 ביררו את פרטיו האישיים של הסוכן, כולל מספר הרישוי של מכוניתו ומקום מגוריו.
בתאריך 17.6.07 בשעות הערב, הודע לנאשם מס' 1 כי הסוכן יצא מאתר התאגיד והוא ורפי קסה, דודו וליאור פבריקר יצאו למעקב אחר הסוכן ונסעו אחריו מאשדוד עד מושב ניר גלים וזאת על מנת לאתר את כתובתו ולבחון את מכוניתו.
בתאריכים 18.6.07-17 שוחחו ביניהם הנאשמים 1, 3 ו-4 על ההכרח "להסיר את הסוכן מדרכם" כיוון שהוא גורם להם נזקים כלכליים.
הנאשם 1 יצר קשר עם דודו בתאריך 18.6.07 וביקש את עזרתו במשימה לפיה יפגעו במכוניתו של הסוכן, וכל זאת תמורת תשלום.
באותו מועד בשעה 22:50 הגיעו דודו וליאור (שהצטרף לסייע במשימה), ברכבו של דודו, לרחוב קיבוץ גלויות באשדוד, בו חנתה מכוניתו של הסוכן. ליאור ירד מהרכב וניקב שלושה מצמיגי מכוניתו של הסוכן באמצעות סכין ולאחר מכן נמלטו השניים מהמקום.
ביום 23.6.07 התקשר הנאשם מס' 1 בלילה לסוכן ואיים עליו, כאמור בסעיף 12 לאישום הרביעי.
יתר הפרטים הינם כאמור באישום הרביעי לכתב האישום המתוקן.
על פי האישום החמישי לכתב האישום המתוקן, בתאריך 21.6.07 קשרו הנאשמים 1 ו 4 לגרום נזק למכוניתו של הסוכן. נאשם 1 פנה לדודו וליאור וביקש מהם להשתתף בפגיעה נוספת במכוניתו של הסוכן. במועד זה התוכנית לא יצאה לפועל.
לאחר שהנאשם 1 הצליח "לגייס" אנשים אחרים למשימה, כמפורט בסעיפים 1-4 לכתב האישום המתוקן, בתאריך 24.06.07 בשעה 23:58 שפכו, שליחיו של הנאשם 1, חומר דליק על מכוניתו של הסוכן והציתו אותה.
יתר הפרטים הינם כאמור באישום החמישי לכתב האישום המתוקן.
על פי האישום השישי לכתב האישום המתוקן, עבד המתלונן מס' 2 – מיכאל בן לולו, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום המתוקן כמנהל באתר התאגיד אל"ה, באשדוד. באותם מועדים עבדה אביבה פלקה כבקרית באותו אתר וארתור שושקוב כנהג בחברת ההובלה מטעם התאגיד.
בתאריך 02.07.07, לאחר שהתגלו חוסרים רבים במטענים שהיו במשאיות שהגיעו לאתר, מטעמם של נאשמים 1 ו 4, הוחלט, כי הן יועברו לפריקה, ספירה ובקרה באתר השני של התאגיד בחיפה. בעקבות החלטה זו קשרו הנאשמים 1 ו 4, יחד עם דודו וליאור, קשר לסחוט באיומים את המתלונן מס' 2 לביטול החלטתו וזאת כמפורט בסעיפים 5-8 לכתב האישום המתוקן.
יתר הפרטים הינם כאמור באישום השישי לכתב האישום המתוקן.
האישום השביעי לכתב האישום המתוקן נמחק במסגרת הסדר הטיעון.
על פי האישום השמיני לכתב האישום המתוקן בתאריך 09.07.07, בעת היו הנאשמים 1 ו 2 עצורים לצרכי חקירה בתיק זה, פגש נאשם 1 את נאשמת 2 באקראי והדיח אותה למסור עדות שקר בחקירה באומרה "שהכל עליו" .
יתר הפרטים הינם כאמור באישום השמיני לכתב האישום המתוקן.
4. נאשם מס' 1 – שלומי ביטון
הנאשם הורשע על בסיס הודאתו, בכתב האישום המתוקן שהוגש ביום 15.4.08, בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן "החוק"), מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, הצעה לשוחד לפי סעיף 294(ב) לחוק, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק, רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק, גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק, הצעת שוחד לפי סעיף 294+ סעיף 291 לחוק, הדחה בחקירה לפי סעיף 245 לחוק, תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427 סיפא לחוק, חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה' לחוק, הצתה לפי סעיף 448 לחוק והדחה בחקירה לפי סעיף 245(א) לחוק.
עפ"י ההסדר, ביקשו הצדדים כי בית המשפט ידון את הנאשם ל-6 שנות מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו – 04.07.07. כמו כן יופעל עונש מאסר על תנאי של 15 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק פלילי של בית משפט השלום ברמלה מת.פ. 1499/00 שהוארך בת.פ. 1436/05 וזאת באופן חופף לעונש המאסר שיוטל על הנאשם וכן יופעל עונש מאסר על תנאי של 10 חודשים מת.פ. 311/99 שהוארך בת.פ. 2666/02 מבית משפט השלום באשדוד, כך ששמונה חודשים ירוצו באופן חופף וחודשיים באופן מצטבר – וסך הכל ירצה הנאשם שש שנים וחודשיים בפועל. עוד ביקשו, כי בית המשפט יטיל על הנאשם קנס בסך 100,000 ₪, ישולם פיצויי למתלונן מס' 1 – אבי צפניה, סך של 5,000 ש"ח כמו כן מוסכם כי הכסף שהוקפא בתאגיד אל"ה – בסך 345,800.67 ₪ יהיה שייך לתאגיד ויהווה חלק מהפיצוי כנגד חלק מסכומי המרמה ויישאר ברשות התאגיד.
בין הצדדים הוסכם, כי מהסך של 24,000 ₪ אשר הופקדו כהבטחה לשחרור רכב מסוג רנו בהחלטה מיום 26.09.07 של כב' הש' א. יעקב בב"ש 21767/07 של בית משפט המחוזי בבאר שבע, יועברו 5,000 ₪ ע"ח הפיצוי למתלונן והמאשימה תטען לכך שהיתרה בסך – 19,000 ₪ תועבר ע"ח הקנס והנאשם יטען להשבת הכסף אליו וכי הקנס ישולם בתשלומים לאחר שחרורו ממאסר.
הנאשם בהסכמת המאשימה, ביקש לצרף, לעניין העונש, תיק נוסף – ת.פ. 4091/05 של בית משפט השלום ברמלה, לפיו יוחסו לנאשם עבירות של גניבה והיזק בזדון לפי סעיפים 384 ו 452 לחוק, בכך שבמתחם כלא אילון פרק הנאשם עם אחרים שלוש זרועות של מחסומים השייכים לשב"ס והיו מותקנים על שערים במקום, עיקם אותם ושלל אותם ללא רשות שב"ס והכניסם לתוך מכונית ובהמשך ניסה הנאשם להימלט במכונית ונעצר על ידי סוהרים שערכו סיורים היקפיים סביב הכלא.
הנאשם הודה בפני בעובדות שבכתב אישום זה שעותק ממנו הוגש לבית המשפט וסומן ת/1, וזאת לאחר שהסניגור שלו, עו"ד טובול שהתייצבה במקום עו"ד וייס, הודיעה שקראה בפני הנאשם את כתב האישום, הבינו והודה בעובדות.
אי לזאת אני מרשיע אותו בביצוע העבירות שבכתב האישום ת/1.
הוסכם, בין הצדדים, שלא תוטל בגינו של כתב אישום זה עונש נוסף מלבד מה שהוסכם לעיל.
מטעם הנאשם העידה אימו – גרציה ביטון, שטענה, כי הנאשם היה בעברו נרקומן אשר השתקם וכי לא יחזור שוב על מעשיו.
ב"כ המאשימה, עו"ד לוי, ביקשה מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון, היות ולדבריה ההסדר נותן מענה הולם לאינטרס הציבורי מחד גיסא ולענישת הנאשם מאידך גיסא. נטען, כי הנאשם מס' 1 הוא זה שריכז את מנגנון המרמה והשוחד, כפי שתואר לעיל. הנאשם הנו בעל עבר פלילי עשיר הכולל עבירות של אלימות ומרמה. על אף העובדה שאין למאשימה, לדבריה, כל קושי ראייתי להוכחת מלוא כתב האישום המקורי "האינטרס הציבורי בקבלת הודאת הנאשמים, חיסכון בזמן שיפוטי יקר מאוד, ודאות התוצאה העונשית והעובדה שכל הנאשמים שהודו ידונו לעונשי מאסר, לקנסות וגם יפצו את אבי צפניה, כל אלה מצדיקים את הסדר הטיעון שבמהותו הוא מקל לעומת העונשים להם היו ראויים הנאשמים לו ניהלו את משפטם עד תום והיו מורשעים בעבירות אלה". כמו כן העובדה שנחסך מהמתלונן – אבי צפניה, להעיד היוותה את הסיבה העיקרית, לטענת המאשימה, לאשר את הסדרי הטיעון.
לעניין הקנס העידה אימו של הנאשם, כי היא זו אשר הפקידה את כספי הפיקדון וכי את היתרה היא מבקשת להשיב לה ועל כך המאשימה השיבה, כי משלא ידעה שהאם היא זו שהפקידה את דמי הפיקדון מותירה את הסוגיה לשיקול דעתו של בית המשפט.
ב"כ הנאשם, עו"ד וייס, טען, כי הנאשם היה מרכז השוחד בעבור האחרים וביחס להיקף המרמה הוא "שילשל" לכיסו סכום פעוט יחסית. לדבריו, יחד עם הבקשה לקבל את הסדר הטיעון, נטענת טענת אפליה, היות ומקבלי השוחד לא נענשו.
לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם, נטען, כי הוא נשוי ואב לשני ילדים וכיום אישתו (נאשמת מס' 2) בהריון. הנאשם עצור מזה כאחד עשר חודשים בעוד אישתו לא עבדה כל אותה תקופה ולכן – לעניין רכיב הקנס – מבקש ב"כ הנאשם לאפשר לנאשם שלמו לאחר תום ריצוי תקופת המאסר ובתשלומים רבים.
לאחר שקילת כל הנימוקים שפורטו לעיל ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני מחליט, כי לאור היקפו של כתב האישום, הודאת הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי יקר ולאחר שהוכח בפני, כי הסדר הטיעון לוקח בחשבון את כל מכלול השיקולים הראויים אני קובע שהסדר הטיעון הוגן ומחליט לאשרו.
לפיכך אני דן את הנאשם מס' 1 לעונשים כדלקמן:
1. הנאשם ירצה שש שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו – 04.07.07.
2. יופעל עונש המאסר על תנאי של 15 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 1499/00 של בית משפט השלום ברמלה, אשר הוארך בת.פ. 1436/05 וזאת באופן חופף לעונש המאסר שהוטל בסעיף 1.
3. יופעל עונש מאסר על תנאי של 10 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 311/99 שהוארך בת.פ. 2666/02 מבית משפט השלום באשדוד, באופן ששמונה חודשים מתוכו ירוצו באופן חופף וחודשיים באופן מצטבר – כך שסך הכל ירצה הנאשם 74 חודשי מאסר בפועל.
4. הנאשם ישלם קנס בסך 100,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו וזאת ב 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מהיום ה 30 לאחר שחרורו מבית הסוהר.
היה והנאשם לא ישלם שיעור אחד במועדו תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.
5. הנאשם ישלם פיצוי למתלונן מס' 1 – אבי צפניה, בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו מתוך הסך של 24,000 ₪ אשר הופקדו כפקדון, בבית המשפט, כחלק מהתנאים שהוטלו לשחרור רכב בב"ש 21767/07 של בית משפט המחוזי בבאר שבע.
6. הסכום שהוקפא בתאגיד אל"ה – 345,800.67 ₪ יהיה שייך לתאגיד ויהווה חלק מהפיצוי כנגד חלק מסכומי המרמה ויישאר ברשות התאגיד.
7. ייתרת בסך – 19,000 ₪, לאחר תשלום הפיצוי למתלונן מר צפני, כאמור בסעיף 5, תועבר על חשבון הקנס.
8. בנוסף אני דן את הנאשם ל 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרור מבית הכלא לבל יעבור אחת או יותר מהעבירות שבהן הורשע ו/או בכל עבירה מסוג פשע אחרת.
5. נאשמת מס' 2 – שונטל ביטון
ב"כ המאשימה הגישה, ביום 26.06.08 כתב אישום מתוקן לגבי כל הנאשמים. ביום 15.05.08,עת הודיעו הצדדים על הסדר הטיעון אליו הגיעו לעניין נאשמת מס' 2, הגישה ב"כ המאשימה כתב אישום מתוקן בעניינה של הנאשמת, אשר סומן ת/21.
בעת כתיבת גזר הדין נוכחתי כי ישנה סתירה בין שני כתבי האישום בעניינה של הנאשמת ובהחלטה שנשלחה לצדדים התבקשו להביע עמדתם לגבי האמור.
בתגובה שנשלחה מאת הצדדים הודע לבית המשפט, כי לעניין האישום הראשון לכתב האישום המתוקן לא מיוחסת לנאשמת עבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא + סעיף 31 לחוק וכי האישום הרביעי לכתב האישום המתוקן נמחק לגבי הנאשמת.
לפיכך הנאשמת הורשעה על בסיס הודאתה בכתב האישום המתוקן, בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, הצעה לשוחד לפי סעיף 294(ב) לחוק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק, רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק, גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק וסחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק.
עפ"י הסדר הטיעון ביקשו הצדדים מבית המשפט, כי הנאשמת תידון ל-6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בכפוף לקבלת חוות דעת מאת הממונה. הצדדים הסכימו כי אם הממונה לא ימליץ על ריצוי העונש בעבודות שירות, הנאשמת תרצה את עונשה במאסר בפועל.
עוד מובהר בהסכמת הצדדים, כי תקופת המעצר בה שהתה הנאשמת לא תנוכה מעונש המאסר.
הצדדים מבקשים במסגרת הסדר הטיעון, כי בית המשפט ידון את הנאשמת למאסר על תנאי לתקופה שתהיה על פי שיקול דעתו ויטיל עליה תשלום קנס בסך 10,000 ₪ שישולם חצי שנה לאחר מתן גזר הדין במספר תשלומים שיקבע ע"י בית המשפט.
לדברי ב"כ המאשימה הגיעו הצדדים להסדר טיעון שמקל עם הנאשמת, בשל נסיבותיה האישיות – היותה אשתו של נאשם מס' 1 המטופלת בשתי בנות (בנות 3.5 ו 2.5) ונמצאת בהריון מתקדם, כך שאם תשלח לבית הסוהר במקביל לשליחת בעלה, שלושת הילדים יישארו ללא אמא ואבא. לדברי המאשימה ראוי היה שבית המשפט ידון את הנאשמת לתקופת מאסר ארוכה, לאור חומרת העבירות בהן הורשעה. כאשר לחובתה עבר פלילי בעבירות החזקת נכס החשוד כגנוב.
ב"כ המאשימה חזרה על דבריה לעניין האינטרסים אשר הביאו אותה להסכים להסדרי הטיעון עם כל הנאשמים.
ב"כ הנאשמת, עו"ד וייס, טען, כי היות ועבירות המרמה נעשו על ידי הנאשמת יחד עם בעלה – הכספים שלגביהם נטען בכתב האישום המתוקן "הלכו לאותו כיס" ולכן יש להתחשב בנאשמת אל מול הענישה שהוטלה על הנאשם מס' 1 – בעלה. ב"כ הנאשמת מבקש, כי הקנס ישולם בתשלומים של "מאות שקלים בחודש" בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה הנאשמת וזאת על מנת שלא תרצה מאסר חלף הקנס.
הנאשמת הביעה את התנצלותה על העבירות אותן ביצועה.
מטעם הממונה על עבודות השירות התקבלה חוות דעת לפיה הנאשמת כשירה לבצע עבודות שירות במרכז הקליטה "בית קנדה" באשדוד.
אכן העבירות בהן הורשעה הנאשמת והעובדות אשר בהן הודתה חמורות ומצדיקות הטלת תקופת מאסר משמעותית לריצוי בפועל, אך לאור העובדה, כי הנאשמת הנה אשתו של הנאשם מס' 1 ולאור השיקולים אותם הביאה המאשימה ובא כוחה של הנאשמת אני קובע שהסדר הטיעון הוגן ומחליט לאשרו.
לפיכך אני דן את הנאשמת מס' 2 לעונשים כדלקמן:
1. שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, כאמור בחוות דעתו של הממונה. התקופה שבה שהתה הנאשמת במעצר לא תנוכה מעונש המאסר.
2. שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מהיום, לבל תעבור עבירות מסוג פשע וכן עבירות מסוג עוון המפורטות בפרק יא' לחוק.
3. קנס בסך 10,000 ₪ שישולם ב 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מתאריך 01.02.09 או 50 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם.
היה והנאשמת לא תשלם שיעור אחד במועדו תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.
6. נאשם מס' 4 – ניר עמיר
הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכתב האישום המתוקן (ת/14), בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק, רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק, גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427 רישא לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק ועבירה של חבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה'.
עפ"י הסדר הטיעון ביקשו הצדדים מבית המשפט לדון את הנאשם לשנתיים מאסר בפועל מיום מעצרו – 4.7.07, מאסר על תנאי לתקופה שתהיה לשיקול דעתו של בית המשפט וכן לתשלום קנס בסך 50,000 ₪ שישולם בתשלומים עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט.
ב"כ המאשימה ביקשה לקבל את הסדר הטיעון ובנוסף לדבריה, כפי שהובאו בעניינו של נאשם מס' 1, טענה, כי הנאשם נעדר עבר פלילי והענישה הולמת את חלקו היחסי בפרשיה כפי שהובאה בכתב האישום "תוך מתן דגש שלא נטל חלק בעבירות האלימות נגד אבי צפניה ועבירה זו לא יוחסה לו כלל ...".
ב"כ הנאשם, עו"ד ליטן טען, כי המדובר בנאשם כבן 27, רווק, שגדל במשפחה קשת יום ללא אב מגיל 13.
לאור נסיבותיו מבקש ב"כ הנאשם לקבל את הסדר הטיעון וכמו כן לפרוס את הקנס לחמישים תשלומים.
לאור דברי הצדדים אני אני קובע שהסדר הטיעון הוגן ומחליט לאשרו.
לפיכך אני דן את הנאשם מס' 4 לעונשים כדלקמן:
1. שנתיים מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו – 4.7.07.
2. שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש מיום שחרורו מהמאסר לבל יעבור עבירה מסוג פשע וכן עבירות מסוג עוון המפורטות בפרק יא' לחוק.
3. תשלום קנס בסך 50,000 ₪ או 150 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם שישולם ב 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מהיום ה 30 לאחר שחרורו מבית הסוהר.
היה והנאשם לא ישלם שיעור אחד במועדו תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.
7. נאשם מס' 5 – סוסן ויקטור
הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכתב האישום המתוקן שהוגש ביום 15.4.08, בביצוע עבירות קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק, רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק, גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק ועבירה של הצעת שוחד לפי סעיף 294+291 לחוק.
עפ"י הסדר הטיעון ביקשו הצדדים מבית המשפט לדון את הנאשם ל-21 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו – 4.7.07, מאסר על תנאי לתקופה שתהיה לשיקול דעתו של בית המשפט ולתשלום קנס בסך 16,500 ₪ שישולם בתשלומים עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט, 30 יום לאחר שחרורו ממאסר, ופיצוי למתלונן מס' 1 בסכום של 3,500 ₪, כאשר סכום הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט תוך 14 יום מיום ההודעה על ההסדר (15.4.08). ברשות הנאשם נתפס סכום של 5,140 ₪ ומוסכם כי הפיצוי למתלונן ישולם מסכום זה והיתרה תועבר על חשבון הקנס.
לדברי ב"כ המאשימה, הסדרי הטיעון של כל הנאשמים, כולל הנאשם מס' 5, כולל מדרג של ענישה ההולם את חלקו היחסי של כל אחד מהנאשמים במנגנון המרמה והשוחד שפעל במשך חודשים.
הנאשם, שהיה נהג בחברה מטעם התאגיד, היה שותף למרמה של אספנים כלפי התאגיד על ידי "ניפוח" תעודות המשלוח. הסדר הטיעון מקל, יחסית, עם הנאשם, בשל העובדה שמדובר במעשה סחיטה אחד וכן כיוון שסכומי המרמה והגניבה להם היה שותף היו נמוכים יחסית.
לנאשם אין עבר פלילי.
ב"כ הנאשם, עו"ד טובול, מבקשת אף היא לאשר את הסדר הטיעון. לדבריה מדובר בנאשם שהנו גרוש, בן 38, אב ל 5 ילדים המשלם סך של 5,000 ₪ מזונות בכל חודש. ב"כ הנאשם ביקשה לפרוס את תשלום הקנס ללמעלה מ 20 תשלומים.
בשל חלקו של הנאשם בפרשיה ולאור נסיבותיו האישיות ולאחר שהבאתי בחשבון את שיקולי המאשימה להסדר הטיעון אני קובע שהסדר הטיעון הוגן ומחליט לאשרו.
לפיכך אני דן את הנאשם מס' 5 לעונשים כדלקמן:
1. 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו – 4.7.07.
2. שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מבית הסוהר, לבל יבצע עבירות מסוג פשע ועבירות מסוג עוון המפורטות בפרק יא' לחוק.
3. תשלום קנס בסך 16,500 ₪ או 60 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם, שישולם ב 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מהיום ה 30 לאחר שחרורומבית הסוהר.
היה והנאשם לא ישלם שיעור אחד במועדו תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.
4. תשלום פיצוי למתלונן מס' 1 בסכום של 3,500 ₪, כאשר סכום הפיצוי אמור היה להיות מופקד בקופת בית המשפט תוך 14 יום מיום ההודעה על ההסדר (15.4.08). סכום הפיצוי ינוכה מהסכום של 5,140 ₪ שנתפס ברשות הנאשם והיתרה תועבר על חשבון הקנס.
8. נאשם מס' 6 – דניס רנגביץ'
הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכתב האישום המתוקן שהוגש ביום 15.4.08, בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק, רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק, גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק ועבירה של הצעת שוחד לפי סעיף 294+291 לחוק.
עפ"י הסדר הטיעון ביקשו הצדדים מבית המשפט לדון את הנאשם ל-21 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו – 4.7.07, מאסר על תנאי לתקופה שתהיה לשיקול דעתו של בית המשפט ולתשלום קנס בסך 16,500 ₪ שישולם בתשלומים עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט, 30 יום לאחר שחרורו ממאסר, ופיצוי למתלונן מס' 1 בסכום של 3,500 ₪, כאשר סכום הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט תוך 14 יום מיום ההודעה על ההסדר (15.4.08).
ב"כ המאשימה טוענת, כי גם לגבי נאשם זה שהיה נהג בחברה מטעם התאגיד והיה שותף למרמה של אספנים כלפי התאגיד על ידי ניפוח תעודות המשלוח יש לקבל את ההסדר, על אף שהוא מקל, יחסית, עם הנאשם וזאת לאור העובדה שמדובר במעשה סחיטה אחד וכן כיוון שסכומי המרמה והגניבה להם היה שותף היו נמוכים. לדבריו לנאשם רישום פלילי אחד.
ב"כ הנאשם ביקש לקבל את ההסדר וטען, כי מדובר באדם בן 34, נשוי ואב לשני ילדים.
גם במקרה זה אני קובע שהסדר הטיעון הוגן ומחליט לאשרו וזאת בהתבסס על שיקולי הצדדים שהובאו בפני.
לפיכך אני דן את הנאשם מס' 6 לעונשים כדלקמן:
1. 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו – 4.7.07.
2. שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מהיום, לבל יעבור עבירות מסוג פשע וכן עבירות מסוג עוון המפורטות בפרק יא' לחוק.
3. תשלום קנס בסך 16,500 ₪ או 60 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם שישולם ב 16 תשלומים שווים ב 1 לכל חודש וזאת 30 יום לאחר שחרורו ממאסר.
היה והנאשם לא ישלם שיעור אחד במועדו תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.
4. תשלום פיצוי למתלונן מס' 1 בסכום של 3,500 ₪, כאשר סכום הפיצוי אמור היה להיות מופקד בקופת בית המשפט תוך 14 יום מיום ההודעה על ההסדר (15.4.08).
9. נאשם מס' 7 – טוביה בור
הנאשם הורשע על סמך הודאתו בכתב האישום המתוקן (ת/21), בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק, מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק, רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא + סעיף 31 לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק ועבירה של הצעת שוחד לפי סעיף 294+291 לחוק.
עפ"י הסדר הטיעון ביקשו הצדדים מבית המשפט לדון את הנאשם ל-8 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת המעצר (4.7.07 עד 31.7.07 ו-2.8.07 עד 27.8.07), מאסר על תנאי לפי לשיקול דעתו של בית המשפט, קנס בסך 16,500 ₪ שישולם באופן הבא: 1,500 ₪ ישולמו מתוך הפיקדון המצוי בתיק מעצרים מ' 1799/07 של בית משפט השלום ברמלה והיתרה תשולם בתשלומים לשיקול דעתו של בית המשפט לאחר תום ריצוי עונש המאסר. ישולם פיצוי למתלונן מס' 1 בסך 3,500 ₪ שיועבר מתוך הפיקדון המצוי בתיק מעצרים 1799/07 של בית משפט השלום ברמלה.
ב"כ המאשימה טענה, כי הנאשם, אשר שימש כבקר בפרשיה הורשע, בין היתר, בסיוע לקבלת דבר במרמה בסך של 300,000 ₪ והיווה חוליה בפרשיה שבהעדרה "לא ניתן היה לבסס את מערך המרמה" באופן ובדרך שתוארה בכתב האישום.
יחד עם וזאת ועל אף המיוחס לנאשם בכתב האישום, מדובר באדם כבן 64, ללא עבר פלילי, אשר הודה וחסך מזמנו של בית המשפט ולכן לטעמה מדובר בהסדר מאוזן וראוי אשר יש לקבלו.
ב"כ הנאשם הצטרף לדברי ב"כ המאשימה וביקש, כי הקנס שיוטל עליו ישולם בתשלומים ובמועד שיחל זמן מה לאחר שחרורו ממאסר.
הנאשם הביע את התנצלותו על העבירות אותן ביצוע.
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ולאור גילו של הנאשם ושיקולי המאשימה אשר הובאו בפני אני קובע שהסדר הטיעון הוגן ומחליט לאשרו.
לפיכך אני דן את הנאשם מס' 7 לעונשים כדלקמן:
1. 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת המעצר (4.7.07 עד 31.7.07 ו-2.8.07 עד 27.8.07).
2. שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מבית הסוהר, לבל יעבור עבירות מסוג פשע וכן עבירות מסוג עוון המפורטות בפרק יא' לחוק.
3. תשלום קנס בסך 16,500 ₪ או 60 ימי מאסר אם הקנס לא ישולם, שישולם באופן הבא: 1,500 ₪ ישולמו מתוך הפיקדון המצוי בתיק מעצרים מ' 1799/07 של בית משפט השלום ברמלה והיתרה תשולם ב 15 תשלומים שווים שיחלו חודשיים לאחר שחרורו ממאסר.
היה והנאשם לא ישלם שיעור אחד במועדו תעמוד כל היתרה לפירעון מיידי.
4. פיצוי למתלונן מס' 1 בסך 3,500 ₪ שיועבר מתוך הפיקדון המצוי בתיק מעצרים מ' 1799/07 של בית משפט השלום ברמלה.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתן היום ז' בסיון, תשס"ח (10 ביולי 2008) במעמד הנאשמים 1, 2, 4, 5, 6 ו 7 ובאי כוחם – עו"ד טובול בשם עו"ד וייס לגבי נאשמים מס' 1 ו 2 ובשם נאשם מס' 5, עו"ד ליטן, עו"ד ליאור כהנא, עו"ד רוזה, עו"ד בונדר וכן באי כוח המאשימה – עו"ד עפרה לוי ועו"ד חיים.
|
י. פלפל, נשיא
|