נתיחה לאחר מוות בעקבות פרשת רצח - האם נוכחות פתולוג מטעם הנאשם בזמן הנתיחה?

דרגו את המאמר

בקשה לנוכחות פתולוג מטעם הנאשם בנתיחת גופתה של הקורבן

אישה נמצאה ללא רוח חיים בביתה. אי לכך, הוגשה לבית המשפט בקשה למינוי שופט חוקר, וזאת על מנת להתחקות אחר סיבת המוות. לאחר שמיעת דברי ב"כ המבקשת, ודברי נציג המשפחה, בית המשפט מצא לנכון למנות את עצמו לשופט חוקר. במסגרת תפקידו הנ"ל, בית המשפט הורה לבדוק את הגופה במכון הלאומי לרפואה משפטית. נקבע כי במידת הצורך תבוצע בגופה נתיחה לאחר המוות.

לאחר מכן, הוגשה בקשה נוספת, הפעם על ידי ב"כ של החשוד בגרימת מותה של המנוחה. מדובר גם מאחד מבניה של האישה. ב"כ הנאשם ביקש להרשות לפתולוג מומחה מטעם המבקש להיות נוכח באופן פסיבי בשעת הנתיחה. בנימוקי הבקשה נטען כי המשיבה לא התנגדה מלכתחילה לנוכחות פתולוג מטעם המבקש בשעת הנתיחה, אולם חזרה בה מהסכמתה לאחר מכן.

המבקש טען נוכחותו של פתולוג מטעמו הייתה חשובה ביותר לעניינו וזאת משום לא ניתן לבצע נתיחה אפקטיבית לאחר מכן בשל קבירת הגופה. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, נטען כי היה בבקשה זו חשש כי בנתיחה יתגלו פרטים חדשים אשר יועברו למבקש לאלתר, דבר שיהיה בו משום פגיעה קשה בחקירה. עוד נטען כי לו היה מדובר במקרה רגיל, שסיבת המוות בו ברורה, לא הייתה התנגדות מצד המשיבה. כמו כן, ב"כ המשיבה טען כי לא הייתה למבקש זכות בדין לדרוש או לבקש נוכחות של פתולוג מטעמו.

על פי הדין הבריטי, למשפחה מותר לשלוח לנתיחה פתולוג מטעמה

מוסד השופט החוקר הינו מעין יורש של מוסד ה-Coroner מהמשפט האנגלי. מדובר בתפקיד שיפוטי אשר ממונה על חקירת סיבות מוות. מוסד זה המשיך לפעול גם במשפט הישראלי עד לכניסתו לתוקף של חוק חקירת סיבות מוות ב-1958. ואכן, מדובר במוסד אשר נועד לחקור סיבות מוות בישראל במובנים שונים מעט ממוסד המנדט המקורי. שוני זה לא נועד כמובן לפגוע במעמדם ובזכויותיהם של בני משפחה לקחת חלק מטעמם בחקירת מותו יקירם.

במקרה דנן, המבקש היה בן משפחה של המנוחה והוא ביקש כי עד מטעמו יהיה נוכח בהליך. המחוקק האנגלי קבע כי קיימת חובה כלפי בית המשפט החוקר להודיע לבני המשפחה אודות הכוונה לערוך נתיחה לאחר המוות, לרבות באשר לזמן והמקום הרלבנטיים. כמו כן, בני המשפחה רשאים - על פי המשפט האנגלי - לבקש כי פתולוג מטעמם יהיה נוכח בנתיחה באופן פאסיבי.

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי למרות שחוק חקירת סיבות מוות "שותק" בסוגיה הנ"ל, אין ספק כי הרציונאל אשר עמד מאחורי הוראת חקיקת המקור היה יפה גם לעניינו אנו.

זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי בג"צ כבר קבע בעבר תקדים שהיה בו כדי לתמוך בעמדתו של המבקש. השופט רקם קבע בבג"צ 9194/99 כי אמנם לבני המשפחה לא הייתה זכות להיות נוכחים בעצמם בשעת הנתיחה, וגם לא לעורך דינם, אך זאת משום שאף אחד מהם לא היה פתולוג מומחה לדבר. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי עולה שנוכחות של פתולוג מומחה מטעם המשפחה הינה בהחלט אופציה משפטית ראויה.

מבחינת החשש לפגיעה באיכות החקירה, בית המשפט ציין כי ניתן לקבוע כללים מנחים באשר לנוכחותו של הפתולוג מטעם המשפחה בנתיחה. אי לכך, בית המשפט קיבל את בקשתו של הבן הנאשם וקבע כי פתולוג מטעמו יוכל להיות בחדר בעת ביצוע נתיחת גופת אימו.