ערעור שהוגש על ידי אדם בגין גזר דין שהטיל עליו ענישה כוללת

דרגו את המאמר

המערער במקרה דנן הורשע לפי הודאתו בשלושה כתבי אישום. כתבי האישום כללו עבירות שונות ונגזרו על המערער 30 חודשי מאסר בפועל. הערעור הנ"ל נגע לחומרת העונש. דהיינו מדובר היה בערעור על גזר הדין ולא על הכרעת הדין.
כתבי האישום אשר הוגשו כנגד המערער ייחסו לו שורה של עבירות מין בקטינים ועבירות מתחום הסמים.

 

כמו כן, המערער הורשע גם בתיקים נוספים אשר צורפו להליך דנן ואשר עסקו באלימות, איומים, העלבת עובד ציבור, פזיזות, רשלנות, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, גרימת תאונת דרכים וחבלה. במסגרת הערעור, המערער הלין על כך שבית המשפט לא ייחד תקופה כזו או אחרת לעבירה מסוימת והחליט לגזור עליו עונש כולל.

 

חשוב להדגיש כי הלכה פסוקה היא שבמקרים בהם מוגשים כנגד נאשם אחד מספר כתבי אישום פליליים, בית המשפט רשאי לגזור את דינו של האחרון בהתאם למכלול ההתנהגות הפלילית. פסק הדין המנחה בעניין זה אושר בבית המשפט העליון במסגרת רע"פ 5798/00, ריזי נ' מ"י. בפסק הדין הנ"ל, נקבע כי התקרה המונחת מעל לעונש הכולל נקבעת בהתאם לצירוף כל תקופות העונש המרביות העומדות על הפרק. לכאורה, מדובר בשיטת ענישה ראויה וזאת משום שהיא מעניקה לבית המשפט אפשרות אמיתית לקבוע "חישוב מידתי". חשוב להדגיש כי גישה זו מאפשרת לעיתים גם גזירת עונש מופחת במהלך ערעור וזיכוי מחלק מהעבירות.

 

אין ספק כי קביעת עונש ספציפי בגין כל עבירה ועבירה הינה גישה רצויה וזאת משום שהיא מאפשרת התחקות אחר מידתיות הענישה בנוגע לכל אחד מסעיפי כתב האישום. כביכול, גישה זו עדיפה על גישה של עונש כולל. עם זאת, גם הענישה הכוללת טומנת בחובה יתרונות משמעותיים.

 

למשל, היא מאפשרת לבית המשפט להציג קבל עם ועדה עמדה נחרצת המתייחסת למכלול התנהלותו הפלילית של הנאשם. לעיתים, הצטברות עבירות קטנות יכולה להעיד על הצורך לגזור על הנאשם עונש חמור יותר, וזאת בהתאם לתפיסה כי השלם גדול מסך כל חלקיו. כמו כן, הגישה בבתי המשפט היא כי כאשר מדובר במסכת התנהגות עבריינית, במהלכה בוצעו על ידי הנאשם עבירות מתחומים זהים, ראוי להטיל על כלל המקרה עונש אחד המקפל בתוכו התייחסות כוללת לדברים.

 

ענישה כוללת מתאימה גם במקרים בהם העבירות כולן נגזרו מתוך תכנון עברייני אחד אשר איננו מאפשר הפרדה בין המעשים השונים לכדי עבירות נפרדות. סוגיה זו רלבנטית גם כאשר העבירות הינן זהות אך הן בוצעו לאורך תקופה ממושכת ובתדירות משתנה. גם בסיטואציות כגון דא, ניתן לראות בביצוע העבירות הזהות לאורך שנים כ"התנהגות עבריינית" המצדיקה ענישה כוללנית.

בית המשפט במקרה דנן עמד על התנהגותו העבריינית של הנאשם אשר באה לידי ביטוי לאורך שנים רבות ובהיקף נרחב. כמו כן, מדובר היה גם בעבירות מין אשר בוצעו בקטינה. טענותיו של הנאשם באשר להסכמת הקטינה למערכת היחסים נדחו על ידי בית המשפט. הודגש כי אין ספק שכאשר אדם מנצל קטין מבחינה מינית, מקל וחומר כאשר האחרון "יכול להיות ההורה של הקורבן", הרי שאין מקום להעניק משקל ל"הסכמה לכאורה".

"ריבוי העבירות מדבר בעד עצמו, ולכך יש להוסיף את המשקל שניתן לעבירות באישומים הנוספים", נקבע בפסק הדין. לסיכום, בית המשפט לא מצא חומרה העולה על המידה הראויה בעונשים השונים שהטיל בימ"ש קמא על המערער. על כן, נדחה הערעור.