דחיית ערעור על הרשעה בעבירות של סחר בסמים
דרגו את המאמר |
|

בית המשפט המחוזי דחה ערעורו של נאשם לעניין הרשעתו בעבירות של סחר בסמים. השופטים ביססו את החלטתם על קיומן של ראיות ועובדות מוצקות אשר קישרו את הנאשם לעבירות ולמכירת הסמים. זאת למרות טענתו שלא היה מעורב בכך ושהחומר שהועבר על ידו לידי הסוכן המשטרתי לא היה סם. כמו כן, השופטים לא מצאו כל טעם סביר להתערב בממצאי ובהחלטות בית משפט שלום ומשכך, הותירו את ההרשעה על כנה.
במקרה דנן, הוגש כנגד המערער כתב אישום אשר ייחס לו ביצוע שתי עבירות של סחר בסם מסוכן. בכתב האישום נטען, כי המערער מכר, בשתי הזדמנויות, סם מסוכן מסוג הרואין לסוכן משטרתי. בפעם הראשונה נמכרו שתי אריזות של סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 0.3008 גר' נטו תמורת 100 ₪. בפעם השנייה נמכרה אריזה אחת של סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 0.1731 גר' נטו תמורת 50 ₪. לאחר שנשמעו הראיות בתיק, המערער הורשע בעבירות שיוחסו לו. בית המשפט דן אותו לעונש מאסר בפועל של 18 חודשים והפעיל מאסר על תנאי בן 12 חודשים, במצטבר. כלומר, על המערער הושתו סך הכול 30 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הוטל עליו מאסר מותנה נוסף בן 12 חודשים. הערעור הופנה כנגד ההרשעה בלבד.
טיעוני הצדדים
טענת המערער הייתה כי לא מכר סמים לסוכן המשטרתי וכי הוא כלל לא הכיר אותו. כמו כן, נטען כי היה קיים ספק בנוגע לסמים שהתקבלו במעבדה המשטרתית על ידי הסוכן, אשר קישרו בין המערער לסוכן. מנגד, המשיבה טענה כי לא היה מקום לקבל את הערעור והרשעת המערער התבססה על ראיות עובדתיות מוצקות.
החלטת בית המשפט
בפני בית משפט השלום, אשר הרשיע את המערער, הובאו מספר עדים מהותיים וגרסאותיהם נמצאו אמינות ומהימנות. עדויות אלו, יחד עם תיעוד הפגישות של המערער עם הסוכן המשטרתי, הביאו להחלשת עמדתו של הראשון ודחיית טענתו כי כלל לא הכיר את הסוכן. עם זאת, המערער שב והעלה טענה זו גם בערעור. הוא טען כי ביחס לעסקה הראשונה, כלל לא נמכר לסוכן סם. המערער הוסיף וטען שהיה קיים ספק שמא הסם שנשלח למעבדה הארצית של המשטרה לא היה אותו הסם שנבדק בשטח על ידי גורמים משטרתיים. כלומר, המערער טען כי היות והסם זוהה בשטח על ידי "מפעיל", אשר היו לו שתי ערכות לבדיקה, יתכן והסם הגיע מסוחר אחר ולא ממנו.
טענה זו נדחתה הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי ערכאת הערעור. נקבע כי לא הייתה פגיעה בשרשרת הסם, וכי החומר שהגיע מהמערער הועבר באופן מאובטח מידי הסוכן לידי המפעיל, לשם בדיקתו. גם עדותו של המפעיל בעניין תמכה בגרסת המשיבה ונמצאה סבירה והגיונית. כמו כן, נקבע כי תיאור הסם כפי שניתן על ידי הסוכן תאם לתיאור הסם כפי שניתן על ידי המפעיל, וממילא הסוכן לא ביצע עסקאות רכישה נוספות באותו יום, כך שלא הייתה יכולה להתרחש טעות או בלבול בחבילות בעת בדיקתן.
באשר לעסקה השנייה, המערער טען כי התעורר ספק באשר לסמים שהגיעו למעבדה, היות ותיאור הסמים על ידי הסוכן לא תאם לתיאורם על ידי המומחה. אולם, הסוכן הבהיר את דבריו ובית המשפט לא ייחס משקל להבדלים בתיאורים. כלומר, גם טענתו השנייה של המערער נדחתה על ידי ערכאת הערעור, שקבעה כי לא היה מקום להתערב בממצאי בית משפט השלום. על כן, השופטת דחתה את ערעורו של הנאשם והותירה את הרשעתו על כנה.