דחיית מתן גזר דין לפדופיל עקב טיפול במרז להתערבות מניעתית בעברייני מין

דרגו את המאמר

הרכב ביהמ"ש המחוזי בנצרת החליט עתה לדחות את מועד מתן גזר דינו של נאשם פלוני , תושב קיבוץ בצפון, יליד 1985 שסובל מפדופיליה, שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בחמישה אישומים שונים, בביצוע עבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, ושלחו בשלב ראשון לטפול במרכז יום טיפולי להתערבות מניעתית בעברייני מין מבוגרים בקהילה בפתח תקווה, וקבע כי יהא נתון בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום, ורק לאחר שיעבור תהליך טיפולי של שנה, יומצא לעיונו של ביהמ"ש תסקיר סופי בטרם יגזר את עונשו.

הרכב השופטים: אב"ד השופט האשם ח’טיב והשופטים זיאד הווארי ו בנימין ארבל .

רקע:

הנאשם הינו בן קיבוץ ובשנים 2001-2002, עת היה תלמיד בית ספר תיכון, החל משמש כמדריך עזר בבית הילדים בקיבוצו. ביוני 2004 החל הנאשם לעבוד כמציל בבריכת השחייה שבקיבוץ וזאת למשך תקופה של חודשיים, עד לגיוסו לצה"ל. עם גיוסו המשיך לעבוד כמציל בבריכת הקיבוץ בשבתות בלבד. עקב תפקידים אלה התחבב הנאשם על ילדים צעירים ממנו בקיבוץ. כך נהג להגיע לבתי הילדים או לצאת כמלווה של ילדי הקיבוץ למקומות שונים אף בשנים מאוחרות יותר. הנאשם הודה בבצועם של מעשים מגונים בחמישה קטינים בתקופה זו , שבוצעו בבית הילדים, בבריכת הקבוץ , בלונה גל , באולם הספורט בקבוץ ובמרכזון של כתות א-ג’.

המרכז להערכת מסוכנות קבע, כי הנאשם סובל מסטייה מינית מסוג פדופיליה, כאשר על פי דיווחיו של הנאשם עצמו, קיימת אצלו משיכה מינית סוטה לבנים ולבנות עוד מגיל ההתבגרות, ואף במועד מתן חוות הדעת. עד לאותו מועד, לא עבר הנאשם כל טיפול חיובי להרחקת מסוכנותו המינית, כך שלהערכת המרכז, קיימת סבירות ברמה גבוהה להמשך קיומה של המשך הסטייה האמורה, לצד זהות מינית לא מגובשת. עוד קבע המרכז בסיכום הדיון, כי הנאשם חסר תובנה לגבי השלכת מעשיו על הקורבנות. חרף הצהרתו כי גרם נזק לקורבנות, הרושם היה כי הינו חסר אמפטיה כלפיהם. בהתאם, קבע המרכז, כי רמת מסוכנותו המינית של הנאשם לטווח הארוך הינה גבוהה, וכי הינו זקוק לטיפול יעודי לעברייני מין.

הנאשם גילה נכונות להשתתף בטיפול יעודי אינטנסיבי לעברייני מין והערכת שרות המבחן היתה כי טיפול מסוג זה, עשוי להיות אפקטיבי עבורו ולהביא להפחתת מסוכנותו המינית. כן הודיע לביהמ"ש כי הנאשם עבר בהצלחה את האבחון להתאמתו לטיפול תרופתי להפחתת הדחף המיני ונמצא מתאים מכל הבחינות.

הרכב השופטים ציין כי : " מקובל עלינו, נוכח כתב האישום החמור, אשר הוצג לפתחנו, כי אכן, בדרך כלל, ראוי להם לנאשמים מסוגו של הנאשם כאן, כי יורחקו מן הציבור לתקופה ממושכת, אשר יהא בה כדי להרתיעם ולהרתיע עבריינים פוטנציאלים שכמותם מחזרה על מעשים מעין אלה, תוך שיגור מסר הולם אף לקורבנותיהם, ולפיו אוזנו של בית המשפט קשובה לכל מצוקתם ולפגיעות שנפגעו. איננו רואים צורך לחזור על אשר נאמר תכופות כי, על בית המשפט לשקול, הן שיקולי גמול והרתעה והן שיקולי שיקום, בבואו לגזור עונשו של נאשם. עם זאת, סבורים אנו, כי בראש ובראשונה נשענים שיקולים אלה, כולם גם יחד, על שיקולי טובתו של הפרט ושיקולי טובתו של הכלל. הענישה נועדה, בעיקרה, להביא להקטנה במספר העבירות. מטרה זו אמורה להיות מושגת, הן על דרך של הרתעה והן על דרך של שיקום". עוד הוסיף ההרכב : " אף הפן השיקומי, הגם שלכאורה הוא אינדיבידואלי, הרי למעשה נועד הוא לטובתו של הציבור בכללותו. שהרי, אם נצליח לתקן את העבריין באמצעים טיפוליים, הרי הציבור כולו נשכר מכך. שכן, עבריין זה, לא יחזור לסורו, ובכך תושג המטרה של הפחתת רמת העבריינות."

ההרכב הוסיף כי בנסיבות , כאשר קיים סיכוי של ממש כי טיפול אמבולטורי משולב, הכולל גם טיפול תרופתי להפחתת הדחף המיני , (הנערך ב"מרכז יום טיפולי להתערבות מניעתית למבוגרים בקהילה") , מן הראוי יהא, הן לטובת הציבור והן לטובת הנאשם עצמו, ובעקיפין, אף לטובת הקורבנות, לנסות ולמצות את ההליך הטיפולי האמור, לגבי הנאשם. ברי הוא, כי האלטרנטיבה האחרת, הינה גזירת עונש מאסר לתקופה ממושכת - עונש אשר אמנם יהלום את חומרתן של העבירות ושיקולי הגמול וההרתעה – אולם לא יביא בצידו, נוכח אמצעיו המוגבלים של שב"ס, לכל תוצאה שיקומית הולמת, אשר תהפוך את הנאשם לאדם נורמטיבי ותתרום לבטחון הציבור.

עוד הבהיר ההרכב כי ברור, כי אין בהחלטתו זו, משום כל הבעת עמדה באשר לעונש אשר יושת על הנאשם בבוא היום, וכי אין בית משפט זה, נוטל על עצמו כל התחייבות מוקדמת ביחס לרמת הענישה.