גזר דין בעבירות שחיתות בבחירות וקביעת קלון

דרגו את המאמר

שופט בימ"ש השלום בחיפה, זאיד פלאח גזר על מחמד ח’יר ראש מועצת פקיעין (שהתפטר) בן 63.5. שנים, בגין ביצוע עבירות של שחיתות בבחירות בהן הורשע, 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בכפר הילדים כרמיאל; 6 חודשי מאסר על תנאי אשר יופעלו אם יעברו הנאשם תוך 3 שנים מהיום אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה וקנס על סך -50,000 ₪ וכן קבע כי מעשיו נגועים בקלון.

השופט פלאח ציין כי הנאשם הורשע בביצוען של שתי עבירות שוחד בחירות, בסמוך למועדי הבחריות הקרבים, כאשר חשיבותו של כל קול היתה גדולה, בשל הפרש הקולות הזעום שבין מועמדותו ומועמדות מתחרהו. נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על נחישותו של הנאשם להשיג את מטרתו להיבחר לראשות המועצה המקומית פקיעין, ונחישות זו הביאה אותו לחריגה מנורמות מוסריות מקובלות וראויות. הנאשם חתם על שני הסכמים במטרה להשפיע על בוחרים להצביע עבורו, או לכל הפחות שלא לנטוש אותו לטובת הצד האחר. הנאשם היה כה רציני בחתימתו על אותם הסכמים, עד שהחליט לעמוד בהתחייבויותיו, ואכן דאג לעשות את הכל למען מינוי הראשון כמנהל המתנ"ס בכפר, ואת השני מינה לתפקיד עוזרו ונהגו.

השופט פלאח ציין כי המחוקק העניק לאזרחי המדינה את האפשרות לקבוע מי ינהל את ענייני ישובם, ולשם כך אפשר בחירה ישירה, הן של חברי מועצת העיר והן של זה שיעמוד בראש הרשות. קיומן של בחירות דמוקרטיות והוגנות, נטולות השפעה פסולה על הבוחרים, מהווה בסיס לשלטון תקין וטהור. הנאשם בחר להשפיע על מהלך הבחירות בכפרו בדרך פסולה, ובכך מנע את קיום מטרת המחוקק.

במהלך ניהול משפטו חזר הנאשם על טיעונו, שחתימתו על ההסכמים באה לאחר שהתייעץ עם עורך דינו. השופט פלאח ציין כי הנאשם ביקש לברר את חשדו באשר לשאלת פעילותו בהתאם לדין -ע"י פנייה לעורך דינו, שהוא מקורבו פוליטית וקרוב משפחתו, וחתם על הסכם ראשון, (שאינו נשוא הדיון בתיק זה), ובעקבותיו חתם על שני ההסכמים הרלבנטיים לאישומים. לנאשם לא היתה סיבה שלא לסמוך על עצתו של עורך הדין, ולא היה לו כל חשד שמא אותו עורך דין מטעה אותו. במצב דברים זה, ומשלא הוכח אחרת, הגיע השופט לכלל מסקנה, שהנאשם פעל מתוך טעות, דהיינו חתם על הסכמים בסוברו שמותר לו לעשות כן. השופט הוסיף כי מעשיו של הנאשם אמנן אינם נופלים בגדר ההגנה של "טעות במצב משפטי" ואינם מצמיחים לו פטור מבחינת אחריות פלילית, אך קיימת חשיבות לנושא זה לעניין העונש כנסיבה לקולא, שכן יש לראות בעצם קיומה של ה"טעות" כנסיבה עונשית לקולא, וזאת בשל אמונתו הסובייקטיבית שהוא פועל כחוק .

נסיבה מקלות נוספות בעניינו של הנאשם שהוזכרו ע"י השופט הינן קיומה של מחלוקת בפרקליטות אודות עצם הגשת כתב אישום נגדו, אי העמדת יתר המעורבים בפרשה לדין,שכן, היה על המאשימה להעמיד לדין את כל המעורבים, ויש בכוחן של הראיות שהובילו להרשעת הנאשם כדי להוביל להרשעת יתר המעורבים; היות הנאשם אדם חיובי ונורמטיבי, אשר הוא, יחד עם כל ילדיו, שירתו בצה"ל ותרמו למדינה, היותו הבעלים והמנהל של בית חולים גריאטרי, המטפל באוכלוסייה המבוגרת ותרומתו בהרגעת הרוחות בעת האירועים המצערים שפקדו את הכפר פקיעין בעת האחרונה.

יחד עם האמור ציין השופט כי איננו מקבל את חרטתו של הנאשם, שלא קיבל אחריות על מעשיו, ולא הפנים את העובדה, שהמעשים שעשה הינם אסורים.

אשר לסוגיית הקלון ציין השופט פלאח כי נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם מצביעות על קיומם של מניעים אישיים שלו לקידום מטרותיו, ועובדה זו מצביעה על קיומו של אלמנט הבצע והשחיתות. הנאשם ביקש להיטיב עם עצמו, ככל הנראה לאחר שהגיע למסקנה שסיכוייו להיבחר למשרה הרמה תלויים בכל קול וקול, והחליט להבטיח את בחירתו, בין היתר, באמצעות חתימה על הסכמים אסורים. בכך הציע הנאשם טובות הנאה לבוחריו, וממעשיו נודף ריח הבצע והשחיתות, בשל ניצול מעמדו, תפקידו וכוחו לצורך הפקת רווחים בלתי כשרים. העובדה כי הנאשם התייעץ עם עורך דין וקיבל את "ברכתו" לחתימה על אותם הסכמים, אינה יכולה להביא לביטול מעשי השחיתות ואף לא לביטלו של הקלון הדבק במעשיו הגם שקבע שבהסתמכותו זו יש כדי להקל במידת מה בעונשו.

עוד הבהיר השופט כי : " קלון הוא פגם מוסרי, ופגם זה אינו ניתן לריפוי ע"י הנסיבות המקלות שמניתי בגזר דין זה. אינני מקבל, כאמור, את חרטתו של הנאשם, שניתנה מן הפה החוצה, ומבלי שהפנים את האיסור שבמעשיו ואת חומרתם. קיומו של קלון במעשי הנאשם אינו יכול להמחק במסגרת ענישה מופחתת עליה החלטתי, ועברו המפואר של הנאשם, כפי שבא לידי ביטוי בדברי עדי האופי, אינו יכול לבטל את הקלון שבמעשיו".

לפני סיום הוסיף השופט פלאח את הדברים הבאים: "עבירות השוחד בבחירות מסכנות את קיומה של החברה הדמוקרטית ופוגעות בסדרי השלטון והממשל. ההשפעה הבלתי כשרה על בוחרים, ביום חגם הדמוקרטי, עלולה לעודד זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור, עד כדי פגיעה ממשית ביציבות השלטונית והחברתית. יש לעקור מן השורש כל תופעה של שחיתות, ועל הבוחרים והנבחרים לדעת, שהתנהגותם האסורה תגרור ענישה הולמת, ללא הבדלי דת, גזע, מין, ותפקיד".