מהי טענת הגנה מן הצדק כטענה מקדמית?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 1.5 מתוך 5

הליכים פליליים הינם הליכים משפטיים אשר מתנהלים כנגד אדם ובמסגרתם המדינה מבקשת להוכיח את אשמתו של האחרון בביצוע עבירות שונות. החוק והפסיקה בישראל מעלים על נס, גם בהליכים פליליים, את עיקרון המשפט ההוגן. דהיינו, גם כאשר מדובר בנאשמים אשר מיוחסים להם עבירות פליליות, הרי שהם זכאים למלוא זכויותיהם מבחינת ניהול המשפט.

הסדר זה מאפשר גם העלת טענות הגנה מן הצדק. דוקטרינת ההגנה מן הצדק נולדה בפסיקת בתי המשפט והיא מהווה כלי ייחודי לצורך עיכוב הליכים פליליים כאשר ישנו חשש מפני אי קיום משפט הוגן או ניהול משפט תוך כדי פגיעה בתחושת הצדק. מיותר לציין כי הגדרות אלה הינן מעט כלליות ובתי המשפט אינם נעתרים להגנה מן הצדק באופן שכיח.

הלכה פסוקה היא כי תחלותה של ההגנה מן הצדק הינה מצומצמת. בעבר, הגנה זו יוחדה למקרים חריגים במיוחד כגון דיכוי, התעמרות, רדיפה וכדומה. במשך הזמן, נשמעו קולות שונים אשר ביקשו להרחיב את תחולת ההגנה מן הצדק במשפט הפלילי. הביקורת ביקשה להכניס בגדרה של הדוקטרינה החברתית הזו גם סיטואציות של שיהוי בלתי סביר בהגשת כתב אישום, מקרים חמורים של חקירה פסולה, אכיפה ברננית של החוק הפלילי, הפרת הבטחה אשר ניתנה על ידי הרשויות ועוד.

ואכן, בית המשפט העליון הרחיב את ההגנה במסגרת ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ' (פרשת בורוביץ'). בפרשת בורוביץ' נקבע כי לא ניתן לשלול מצב בו הפגיעה בתחושת ההגינות והצדק תיוחס לרשלנות ואפילו לנסיבות שלא היו תלויות באופן עיקרי ברשויות. דהיינו, נקבע כי הגנה מן הצדק איננה נוגעת רק להתנהגות שערורייתית אלא גם למקרים אחרים בהם בית המשפט סבור כי לא היה ניתן להבטיח שהנאשם יזכה למשפט הוגן.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק במשפט הפלילי התפתחה עוד בשנים האחרונות. לדוגמא, היא זכתה לעיגון בחקיקה במסגרת סעיף 149(10 לחוק סדר הדין הפלילי. דעות שונות נשמעו בנוגע לאימוץ ההגנה מן הצדק במסגרת החוק. בכל אופן, הפעלתה של ההגנה מן הצדק נעשית כיום על בסיס המבחנים אשר נקבעו על ידי בית המשפט בפרשת בורוביץ'.

בחינה תלת שלבית

מדובר במהלך הנע בשלושה שלבים:

1. בית המשפט מזהה את הפגמים אשר נפלו לכאורה בהליכים הפליליים בעניינו של הנאשם אשר עומד לפניו. עליו לבחון את עוצמתם של הפגמים המדוברים, וזאת במנותק לסוגיות החפות או האשמה.
2. בית המשפט בוחן האם קיומו של ההליך הפלילי, חרף הפגמים שנבחנו לעיל, מעלה משום "פגיעה חמורה בתחושה של צדק והגינות".
3. במידה ובית המשפט מצא כי המקרה המדובר קיים את שני השלבים שתוארו לעיל, הוא בוחן האם בכל זאת ניתן לרפא את הפגמים המדוברים וזאת על מנת לקיים את המשפט הפלילי. כמו כן, בית המשפט רשאי לקבוע כי התיקון יהיה במסגרת כתב האישום, במהלך המשפט או יימצא את דרכו לשיקולי במתן גזר הדין.

דוגמא

הימנעות מהרשעה באחזקת אגרופן בגין הגנה מן הצדק - בית המשפט נאלץ לבחון כתב אישום שהוגש כנגד לוחם נח"ל לשעבר אשר יוחסו לו עבירות של החזקת אגרופן. הנאשם העלה, באמצעות עורכי דינו, טענת הגנה מן הצדק. בית המשפט מצא כי יש לקבל את טענתו ואי לכך להימנע מהרשעתו.

נקבע כי היו שני טעמים במקרה זה אשר גרמו לתחושה של פגיעה בתחושת הצדק. הראשון, חיפוש לא חוקי בכליו של הנאשם (בניגוד לכללים שנקבעו בפסיקה לחיפוש חוקי). השני, המדינה הודיעה על ביטול כתבי אישום בעבירות דומות כנגד נאשמים אחרים. דהיינו, נפגעה גם תחושת השוויון בין הנאשם לבין נאשמים דומים אחרים.