הרשעה בהתעללות בבעלי חיים על בסיס עדויות שכנים

דרגו את המאמר

הנאשם במקרה זה הואשם בעבירה של איסור התעללות בבעלי חיים, היזק לבעל חיים ואיומים. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם התעלל בבעל חיים כאשר הוא השליך אותו מהקומה הרביעית בביתו. הנפילה פצעה את הכלב בצורה קשה וגרמה למותו. כמו כן, הנאשם הואשם בכך שאיים לפגוע בגופה של אחותו וטען כי יביא אנשים שיפגעו בה. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ולכן התנהל הליך של הוכחות.

העדויות

העד הראשון שהעיד היה שכנו של הנאשם. הוא טען כי כאשר הוא חזר מהעבודה הוא ראה את הנאשם על המרפסת תופס את הכלב וזורק אותו לכביש. בחקירתו הנגדית, העד ציין כי יחסיו עם הנאשם אינם טובים. בתגובה לשאלת סנגורו של הנאשם, הוא אף ציין כי הוא היה מעדיף שהנאשם לא יהיה השכן שלו, בגלל בעיות השתייה שלו. למרות זאת, הוא הכחיש כי הוא מסוגל להגיש נגד הנאשם תלונת שווא רק בשביל שהנאשם לא יתגורר בסמוך אליו.

שכנה נוספת העידה כי לאחר ששמעה צעקות של כלב, יצאה למרפסת וראתה את הנאשם מרים אותו וזורק אותו מהקומה רביעית. העדה הזאת הייתה גם זו שהתלוננה במשטרה. לעניין יחסיה עם הנאשם, העידה כי היחסים משתנים, לפעמים טובים ולפעמים לא, והכל תלוי אם הוא שתוי או לא.

העדה האחרונה שהעידה הייתה אחותו של הנאשם. היא ציינה כי לא ראתה את הכלב אלא רק לאחר שזה היה על הרצפה. אחותו של הנאשם העידה כי הנאשם נוהג לאיים עליה ועל בנה. לטענתה, אחיה הנאשם אמר לה שיזרוק אותה כמו שזרק את הכלב. במהלך חקירתה הנגדית היא נשאלה רבות בנושא הבעלות על הדירה בה היא מתגוררת. לטענתה, הם חיים צמוד ולנאשם יש כניסה דרך ביתה שלה, אבל היא לא בבעלותו. העדה ציינה כי הנאשם מאיים עליה "תמיד. כל השנים".

טענות הצדדים

בא כוחה של המאשימה טענה כי יש לתת אמון מלא לעדים שהופיעו, ולהעדיף את עדותם על פני הכחשתו הגורפת של הנאשם. לעומת זאת, בא כוחו של הנאשם פרס קשת רחבה של טיעונים שנועדו למנוע את הרשעתו של הנאשם. לגבי העד הראשון, נטען כי הוא מסוגל לעשות הכל כדי לסלק את הנאשם מהבניין ולכן אין לסמוך על עדותו. לגבי העדה השנייה, נטען כי היא לא ראתה במו עיניה את המעשה ולכן אין להאמין לה. לגבי עבירת האיומים על אחותו, ציין הסנגור כי מדובר בסכסוך משפחתי ארוך על דירת המגורים ולכן צריך לתת משקל נמוך לעדותה.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט ציין כי עדויותיהם של העדים שטענו כי ראו את הנאשם משליך את הכלב מהמרפסת אמינות. שניהם ציינו כי ראו את ביצוע המעשה במו עיניהם, והטענה של הסנגור בעניין זה לא עלתה בקנה אחד עם תוכן העדויות. גרסתו של הנאשם כי "הכלב התאבד" לא הייתה אמינה ולכן היא נדחתה.

בעניין עבירת האיומים, בית המשפט מצא פגם בכתב האישום ביחס לעדויות שהובאו. בכתב האישום נטען כי הנאשם ציין ש"יביא אנשים" כדי לפגוע באחותו. לעומת זאת, הוא לא נשאל לגבי אירוע זה בחקירתו. כלומר, לא הייתה לו כל הזדמנות להשמיע את טענתו בנושא. העדות היחידה לגבי עבירת האיומים הינה עדותה של האחות. אומנם אין מניעה לבסס הרשעה על עדות יחידה, אבל זאת במידה וניתן משקל גבוה לעדות זו. עדות אחותו של הנאשם במקרה דנן הייתה "רחוקה מלהיות העדות היחידה עליה ניתן להסתמך בעת הרשעה בפלילים על סמך עדות יחידה ובהיעדר ראיות אחרות".

לסיכום, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות של איסור התעללות והיזק לבעלי חיים משום שהוכח כי הוא זרק את כלבו מן הקומה הרביעית. עם זאת, הנאשם זוכה מחמת הספק בעניין עבירת האיומים בה הואשם.