עבירות רכוש ועבירות רכוש באמצעות קטינים - שיקולי ענישה וגזר דין

דרגו את המאמר

הנאשם במקרה זה הורשע בעבירות רכוש שונות, וזאת לאחר שהוא הודה בביצוען במסגרת כתב האישום המתוקן. הסדר הטיעון כלל הודאה, מחיקת סעיפים שונים מכתב האישום והגשת תסקיר מבחן. לעומת זאת, הצדדים נשארו חופשיים לטעון לעונש כרצונם.

בכתב האישום המתוקן, תוארו מספר מקרים של התפרצויות לדירות מגורים, גניבה והפעלת קטינים לשם גניבה. בחודש אוקטובר 2005, הנאשם הסיע מספר קטינים על מנת שיפרצו לדירה סמוך למושב בת-הדר. לאחר שהקטינים פרצו לדירה, הם גנבו 600 ₪ במזומן, שעון, פלאפון וארנק, ואז התחלקו ב"שלל" יחד עם הנאשם.

לאחר כשבוע, ביצעו את אותו המעשה במקום אחר, גנבו בושם, מצלמות, פילטרים של מצלמה, רשמקול ואוזניות. גם לאחר ביצוע מעשה זה חזרו לרכבו של הנאשם והתחלקו ב"שלל". באישום נוסף, תואר כי הנאשם הסיע קטינים לבריכה, כאשר הקטינים גנבו מהבריכה מכנסיים עם ארנק שהיה בו 800 ₪ מזומן. בשני אישומים נוספים תוארו מעשים של גניבה מתחנת דלק ומחוף הים של אשקלון. בית משפט השלום שדן בעניינו של הנאשם, דן אותו לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. הנאשם ערער על העונש בפני בית המשפט המחוזי, וכעת דן בית המשפט המחוזי בנימוקי הערעור.

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן ציין בתסקיר שהוגש לבית משפט השלום כי בעת ביצוע העבירה, הנאשם התגורר יחד עם חברתו בדירה שכורה באשקלון. על רקע בעיות התנהגות הוא עבר בילדותו מספר מסגרות לימודיות וקיבל פטור מצה"ל בגין מעורבותו הקודמת בפלילים. דפוסי ההתנהגות הפלילית התפתחו אצל הנאשם לאחר שבגיל צעיר הוא עזב את בית הוריו ונאלץ לכלכל את עצמו לבד.

לקראת הערעור, הוכן תסקיר נוסף לבקשת בא כוחו של המערער. בתסקיר הנוסף, שירות המבחן ציין כי מאז התסקיר הקודם, הנאשם הקים עסק עצמאי והתחתן עם מי שהייתה אז חברתו. אשתו נכנסה להריון ונמצאה לקראת לידה. שירות המבחן ציין כי התא המשפחתי שהנאשם הקים העניק לו תחושת ביטחון ויציבות ועל כן, הומלץ לגזור על הנאשם 500 שעות שירות למען הציבור במקום מאסר בפועל.

עברו הפלילי של המערער

בית המשפט ציין כי לנאשם 4 הרשעות קודמות. בין העבירות אותן ביצע: הכשלת מעצר, עבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירה של תקיפה והחזקת נכס החשוד כגנוב. במסגרתו של הערעור הנוכחי, המערער הפקיד מיוזמתו סך של 6,000 ₪ בקופת בית המשפט על חשבון הפיצוי שהוא מבקש שיועבר למתלוננים.

טענות הצדדים

סנגורו של הנאשם הדגיש כי הנאשם התחיל חיים חדשים. בתקופת הזמן בה נידון הערעור, עברו שנתיים וחצי מהרשעתו והנאשם התקדם מאוד בחייו והצליח להימנע מביצוע עבירות כלל. המאשימה, לעומת זאת, הדגישה את חומרת המעשים שביצע הנאשם ובעיקר את העובדה שהוא ביצע מספר רב של מעשים תוך שהוא מערב בהם קטינים. ב"כ המאשימה אכן הסכימה כי אולי היה מקום לקצר בקצת את תקופת המאסר בפועל, אבל לא בצורה משמעותית.

הכרעת בית המשפט

בהליך הערעור ישבו בדין 3 שופטים אשר כל אחד מהם חלק על דעת חברו באשר לעונש הראוי. כל השופטים הדגישו כי המקרה המדובר היה חריג משום שמחד, הנאשם ביצע עבירות חמורות וקשות אבל מאידך, הצליח לשקם את חייו במידת מה בצורה מוצלחת. למרות זאת, הם נחלקו מבחינת התוצאה הראויה במקרה זה.

השופט הראשון טען כי הנסיבות החריגות הצדיקו חריגה מהענישה הראויה, ולכן היה מקום לתת הזדמנות על פי המלצתו של שירות המבחן. שופט נוסף טען כי למרות הנסיבות החריגות, צריך היה לתת את הדעת לכך שהעבירות שבוצעו נעשו מיד לאחר הרשעה קודמת של הנאשם. לכן, שופט זה היה סבור כי לא היה בכוחן של הנסיבות המיוחדות כדי לבטל את עונש המאסר שהוטל על המערער. השופט השלישי טען כי העונש שהוטל על המערער לא חרג במידה ניכרת מהסטנדרט. למרות זאת, נטען כי יש להתחשב בנסיבות החריגות ולקצר את עונש המאסר כך שיוטלו עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

לסיכום, מכיוון ששלושת השופטים נחלקו בדעתם לגבי העונש, היה צריך להשתמש בכללי ההכרעה במקרים מסוג זה. סעיף 80(ג)(2) קובע כי במקרים מסוג זה, הדעה המחמירה הצטרפה לדעה שהייתה הכי קרובה אליה. לכן, בסופו של דבר, גזר הדין נקבע על פי דעתו של השופט האחרון, שקבע עונש של 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.