איסור יחוס סגולות ריפוי למזון לפי סעיף 2 לתקנות בריאות הציבור

דרגו את המאמר

החוק הפלילי הישראלי מכיל לא רק עבירות על פי חוק העונשין, אלא גם עבירות אחרות שפזורות בחוקים השונים. להלן יוצג כתב אישום שהוגש כנגד נאשמים שהואשמו בעבירה של "איסור ייחוס סגולות ריפוי למזון" על פי תקנות בריאות הציבור.

כתב האישום הוגשת כנגד שני נאשמים. נאשם 1 הוא טכנאי כימיה והבעלים של חברת "מעיין מי חיים", חברה שמשווקת מגוון מוצרים שמכילים מים ומלח ונבדלים ביניהם רק לפי אחוז המלח שיש בכל אחד מהם. נאשם 2 הינו נטורופת בהשכלתו, ועסק בטיפול מחלות כרוניות במשך 13 שנה.

בשנת 2003 הנאשם 1 פנה לנאשם 2 וסיפר לו שיש לו מים מיוחדים היכולים לסייע לחולי סרטן. הנאשם 1 אף הציג לנאשם 2 "אישור ממכון וויצמן" לפיו המים מכילים מינרלים בלבד ונקיים מחומרים רעילים. הנאשמים התחילו להפיץ את מוצרי החברה כאשר נאשם 2 מקבל 15% מהמוצרים אותם הצליח לשווק. הנאשם 2 אף פרסם מאמר בחוברת תזונה שבו הוא טוען שהמוצר הינו מולטי-מינראל טבעי ויכול לרפא חולים בסרטן. הוא אף הביא דוגמאות לאנשים שונים שטופלו באמצעות המוצר וכאביהם הוקלו.

באותו הזמן, הנאשם 1 הקים אתר אינטרנט בו פרסם עדויות של לקוחות שהחלימו כתוצאה מהשימוש במים. הנאשם 1 אף פנה לסגן מנהל המחלקה האונקולוגית בבית החולים תל השומר, על מנת שזה ייתן לחולים שלו את התכשיר, בטענה כי הוא בעל סגולות מרפא. הרופא השתכנע ונתן אותם ללא תמורה לחולי סרטן. הנאשם 1 שלח לרופא זה מכתבי מטופלים, שעל פיהם התכשיר יכול להביא לנסיגה של גרורות סרטניות. המוצרים שייצרה החברה פורסמו באתר האינטרנט ונמכרו באמצעות המלצותיו של הנאשם 2 במסגרת עיסוקו כמטפל ברפואה טבעית. הנאשמים מכרו כל בקבוק במחיר של 150-180 ₪.

במסגרת כתב האישום המתוקן, הנאשמים הודו בעבירה של "איסור יחוס סגולות ריפוי למזון", על פי תקנות בריאות הציבור. בהסדר הטיעון אשר נערך עימם, נמחקה מכתב האישום עבירת העושק, והוסכמו בין הצדדים העונשים להם יטענו בבית המשפט. הוסכם כי הנאשם 1 ירצה 5 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שורות, מאסר על תנאי, קנס של 3,000 ₪ ופיצויים למתלוננים בסך 15,000 ₪. הוסכם גם כי הנאשם 2 ירצה 3 חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס של 3,000 ₪ ופיצויים למתלוננים בסך 13,000 ₪. כעת, הסדר הטיעון הוגש בפני בית המשפט, שצריך היה להחליט האם לאשר את העונשים, אם לאו.

השיקולים של בית המשפט

בית המשפט קבע כי לאחר שהוא שקל את השיקולים לחומרה וקולא, הוא הגיע למסקנה שהסדר הטיעון לא חרג ממתחם הסבירות ולכן היה ניתן לכבדו. לגבי השיקולים לחומרה, בית המשפט ציין כי האנשים שנפגעו מביצוע העבירות היו אנשים חולי סרטו ונואשים אשר תלו תקוותיהם במוצר. כמו כן, הנאשמים נקטו במספר אמצעים על מנת לייחס פעולות מרפא למוצר כולל שימוש באתר אינטרנט ושימוש בתואר האקדמי של הנאשם 2.
לגבי השיקולים לקולא, בית המשפט הדגיש בראש ובראשונה את ההודאה של הנאשמים, הודאה שחסכה זמן שיפוטי ואת הצורך בעדותם של המתלוננים. כמו כן, ראוי לציין כי המתלוננים הסכימו להסדר. ניתן גם להתרשם כי הנאשמים האמינו באמת ובתום לב שהמוצרים תורמים לאיכות חיי המשתמשים, דבר שבא לידי ביטוי בעדותם כי הם עצמם השתמשו במוצרים.
בגזר דינו של בית המשפט הוא מבצע הבחנה בין חלקו של כל אחד מהנאשמים. הנאשם 1 הוא זה שייצר את המוצר, שיווק אותו והציג אותו בפניו של נאשם 2. למרות זאת, גם לנאשם 2 היה חלק לא מבוטל בעבירות וזאת משום שהוא היווה זה שסיפק את הבסיס המקצועי לאמון שנתנו המתלוננים במוצר. לאור השיקולים שדלעיל, בית המשפט מאשר את הסדר הטיעון.