גזר דין בגין גניבת רכב והימלטות משוטרים

דרגו את המאמר

עבירות גניבת רכב הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה. מדובר בעבירה שבתי המשפט נוטים להתייחס אליה בחומרה. כאשר העבירה נלווית לביצוע עבירות חמורות נוספות, נראה כי העונשים שבית המשפט מוכן להטיל הינם משמעותיים.

הנאשם במקרה זה הורשע בעבירות של גניבת רכב, פירוק חלקי רכב גנוב, נהיגה בקלות ראש, עשיית פרסה שלא כדין, גרימת היזק במזיד, הכשלת שוטר במילוי תפקידו ונהיגה ללא רישיון נהיגה. על פי עובדות כתב האישום, בלילה של חודש דצמבר 2006, הנאשם נכנס יחד עם קטין נוסף לביתו של המתלונן, פתח את המגירה בביתו, הוציא את מפתחות רכבו ונטל את הרכב תוך כדי שהוא נוהג עליו ללא רישיון.

כאשר הנאשם והשותף הגיעו לאזור אום אל פחם, הם ראו ניידת משטרה שחסמה את הדרך. בשל כך, הנאשם ביצע פניית פרסה והם ברחו מהשוטרים. כאשר הם הגיעו לצומת מגידו, הם הבחינו במחסום משטרתי על הכביש. שוטרים ביקשו מהם לעצור אך הנאשם האיץ את מהירות הרכב, התנגש בניידות המשטרה ולאחר נסיעה קצרה נעצר בתעלה. הנאשם והקטין ברחו מרכב באופן רגלי ונתפסו לאחר מכן באמצעות השוטרים שדלקו בעקבותיהם. הנאשם הודה בביצוע העבירות וכעת בית המשפט נדרש לגזור את דינו.

תסקיר שירות המבחן

על פי התסקיר שבוצע בעניינו, הנאשם הינו בן 20 מטייבה המתגורר בבית הוריו. שירות המבחן ציין כי הנאשם הינו ילדותי ואינו בשל נפשית. לכן, שירות המבחן העריך כי לא תהיה תועלת בהתערבות טיפולית בעניינו. קצינת המבחן ציינה כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו וההליך הפלילי שהתנהל נגדו גרם לו לתחושה של הרתעה. לאור עברו הנקי של הנאשם, העריך השירות כי מאסר בפועל עלול לפגוע בניסיונותיו של הנאשם לחיות באורח תקין, והדבר יכול להביא להתדרדרות במצבו.

הטיעונים לעונש

הפרקליטות טענה כי מעשיו של הנאשם היו "רצף של מעשים חמורים, שרק בדרך נס לא גרמו לפגיעה פיזית בנאשם עצמו או באנשים אחרים". כמו כן, הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לתת משקל לכך שמדובר בעבירה של גניבת רכב, עבירה שהפכה להיות "מכת מדינה". הנזק בעקבות ביצוע העבירות מסוג זה הינו נזק עצום שמוטל גם על המתלונן הספציפי וגם על הציבור בכללותו שנדרש לשלם פרמיות ביטוח גבוהות. לכן, ביקשה הפרקליטות להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל יחד עם מאסר על תנאי משמעותי ופסילת רישיון.

ההגנה מצידה, טענה כי בית המשפט צריך להתחשב בכך שהנאשם הודה בביצוע העבירות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, וכך נחסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן ולקח אחריות על ביצוע המעשים. כמו כן, צריך לקחת בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם.

גזר דינו של בית המשפט

בית המשפט הדגיש את חומרתן של העבירות אותן ביצע הנאשם, כמו גם את אופן ביצוען. הנאשם נמלט ממחסום משטרתי תוך כדי שהמשיך לנהוג ברכב הגנוב עד צומת מגידו. הוא סיכן את השוטרים שניסו לעצור אותו, ואף את שאר הנוהגים בדרך. המעשים לא בוצעו בהיסח הדעת, ודי להתרשם מכך שהנאשם עבר כברת דרך ארוכה ממקום מגוריו ועד ביתו של המתלונן, שם ביצע את העבירה. לכן, בית המשפט ראה צורך לגזור על הנאשם ענישה משמעותית ומחמירה, בעיקר לנוכח היותה של העבירה "מכת מדינה".

בית המשפט התייחס אומנם להמלצתו של שירות המבחן שלא לאסור את הנאשם, אבל הוא ציין כי בית המשפט מופקד לבחון את מכלול האינטרסים, ולא רק את האינטרס של הנאשם. נוכח חומרת העבירות ואופן ביצוען, אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן וצריך לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל.

לסיכום, בית המשפט גזר על הנאשם מאסר של 12 חודשים בפועל, ומאסר על תנאי של 12 חודשים נוספים, כאשר התנאי הוא שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע במשך שלוש שנים. נוסף לכך, נגזר על הנאשם קנס של 3,000 ₪ או 30 יום מאסר, כאשר את הקנס יש לשלם ב-6 תשלומים חודשיים שווים של 500 ₪ כל אחד.