צו חיפוש וסוגיית חיסיון מסמכים במסגרת מערכת יחסי עורך דין - לקוח

דרגו את המאמר

סעיף 47 לפקודת הראיות קובע כי "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו... ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה". זהו למעשה אחד העיגונים החוקיים של החיסיון בדבר יחסי עורך הדין-לקוח. רעיון דומה מופיע גם בסעיף 52 לפקודת הראיות וסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין.

השאלה העיקרית שמתעוררת בהקשר לסעיף, קשורה לעצם הגדרת ה"שירות מקצועי". במידה וייקבע כי מסמך מסוים אינו מהווה שירות מקצועי, הרי שאין הוא יכול לחסות בצל החיסיון. במקרה שיתואר להלן, הייתה מחלוקת לגבי מסמכים מסוימים שנתפסו אצל פרקליטו של השר ליברמן, בשאלה האם חל עליהם חיסיון עורך דין לקוח או לא?

בית משפט השלום נתן צו חיפוש במעמד צד אחד, לתפוס מסמכים שנמצאו במשרד הפרקליט של השר ליברמן. לאחר שהמסמכים נתפסו, הפרקליט טען לגבי חלק מהם כי חל עליהם חיסיון עורך דין-לקוח. הפרקליטות, מצידה, טענה כי חיסיון עורך דין-לקוח לא חל על המסמכים, והגישה לבית המשפט דו"ח סודי תוך כדי שהיא מודיעה שהיא מתייחסת לפרקליט כחשוד. בית משפט השלום דן בעניינו של כל מסמך וקבע כי חלק מהמסמכים לא נהנו מהחיסיון. פרקליטו של ליברמן הגיש על החלטה זו ערר לבית המשפט המחוזי.

טענות הסנגור

הפרקליט טען כי בית המשפט שגה כאשר הוא קבע שיש להסיר את החיסיון בגלל חשדות לפלילים שהועלו כנגדו. לטענתו, הטענה כי הוא היה מעורב בפלילים הועלתה רק לצורך הבקשה להסרת החיסיון. לגופם של דברים, הסנגור טען כי הפרקליטות לא הראתה אפילו ראשית ראיה על מעורבותו בפלילים. עורך הדין הוסיף וטען כי בית המשפט שגה כאשר הוא קבע שניתן להסיר את החיסיון גם כאשר עורך הדין מצא עצמו מעורב בתום לב במעשים פליליים. לטעמו, בכדי להסיר חיסיון עורך דין לקוח, יש צורך להוכיח "חשדות מוצקים" שהוא לקח חלק והיה מודע למעשיו הפליליים לכאורה של לקוחו.

עמדתה של לשכת עורכי הדין

בשל העניין המשפטי, לשכת עורכי הדין ביקשה להצטרף להליך על מנת שעמדתה בנושא תישמע. על פי עמדתה, כפי שהוצגה, לשכת עורכי הדין טענה כי שירות מקצועי שניתן על ידי עורכי הדין לצורך הגדרת החיסיון, אינו כולל עצה בנוגע לביצוע עבירה פלילית בעתיד. למרות זאת, כדי להסיר את החיסיון, נטען כי יש צורך שהפרקליטות תראה כי המעורבות הפלילית של עורך הדין תצביע על חשדות ספציפיים לפלילים, ולא די בטענה שהועלתה בעלמא. יתר על כן, נקבע כי לצורך הכרעה בנוגע להסרת החיסיון, בית המשפט צריך להשתכנע כי יש כנגד עורך הדין ראיות לכאורה על מעורבותו בפלילים. נציין רק כי ראיות לכאורה הן ראיות אשר במידה ויינתן להם משקל מלא, יובילו להרשעה של החשוד.

החלטת בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי ציין כי הטענה המרכזית אשר עמדה בפניו נגעה לשאלת ההיקף הדרוש של הראיות למעורבות עורך הדין בפלילים, על מנת להסיר את החיסיון. לגבי שאלה זו, בית המשפט ציין כי היא כלל לא הייתה רלוונטית במקרה הנוכחי. התשתית הראייתית שהוצגה בפני בית המשפט הייתה רחבה ועמדה במבחנים המחמירים ביותר של בדיקת הראיות. הראיות שהוצגו בפני בית המשפט הצביעו על מעורבותו של הפרקליט בפלילים, והן עמדו ברף אשר תאם את הרף שלשכת עורכי הדין דוגלת בו.

בית המשפט הוסיף כי הוא הסכים לדרישה הגבוהה שהציגה לשכת עורכי הדין, אבל לא הייתה לכך השלכה במקרה הנוכחי. "התשתית שהציגה הפרקליטות עמדה אף בדרישה המחמירה יותר, כפי שהעלה אותה המבקש, למרות שבית המשפט לא מסכים לטענתו", נכתב בהחלטה.

לסיכום,

חיסיון עורך דין לקוח הוא חשוב מאין כמותו לטובת ניהולו התקין של ההליך ויש להקפיד לשמור עליו. לכן, הראיות הדרושות לשם הסרתו הן ראיות שעומדות במבחן המחמיר של ראיות לכאורה, אך אין צורך כי יהיו הוכחות חד משמעיות. במקרה הנוכחי, הראיות הצביעו על יותר ממעורבות לכאורה, ולכן בית המשפט קבע כי ניתן להסיר את החיסיון.