עבירות נגד ביטחון המדינה, מה העונש הצפוי?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
עבירות נגד ביטחון המדינה הן עבירות פליליות העלולות לפגוע בקשרי החוץ של המדינה, בסודותיה הרשמיים ובפעולות טרור המאיימות על קיומה, והן יכולות לבוא לידי ביטוי במעשה ריגול, בגידה, מסירת מידע, מרד, פגיעה בריבון זר וטרור.
פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה היא עבירה חמורה ביותר, ואדם שפעל בכוונה לפגוע בריבונותה, או ביצע מעשה שיש בו כדי לפגוע בה, צפוי לעונש מוות או מאסר עולם. אולם בית משפט לא יטיל עונש מוות אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה.
אדם שגרם לכך ששטח כלשהו יצא מריבונות המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, צפוי למוות או מאסר עולם. אדם שגרם למלחמה או פעל בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל צפוי לעונש מרבי של 15 שנות מאסר, אם הוא התכוון לסייע לאויב, דינו עונש מוות או מאסר עולם. מי שסייע לאויב במלחמתו נגד המדינה, כולל מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב, צפוי מיתה או מאסר עולם.
עבירות מרד וריגול
סעיף 106 לחוק העונשין מתייחס לעבירת מרד, וקובע כי אדם המעורר מרד או משתתף בו, צפוי לעונש של 15 שנות מאסר, אם המרד נעשה בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, דינו של המורד הוא מאסר עולם. העונש על ריגול בדרך של מסירת ידיעה בכוונה לפגוע בביטחון המדינה הוא 15 שנות מאסר. מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, צפוי לעשר שנות מאסר.
אדם שמסר ידיעה לאויב או עבורו צפוי לעשר שנות מאסר, אם הידיעה הייתה עלולה להיות לתועלת האויב, העונש הצפוי הוא 15 שנות מאסר, ואם במעשה התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו מאסר עולם. אם הוא גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו שלוש שנות מאסר.
עבירת פנים ועבירת חוץ
חוק העונשין מבחין בין עבירת פנים לעבירת חוץ, כאשר עבירת פנים בוצעה בתוך שטח מדינת ישראל, לעומת עבירת חוץ שנעברה מחוץ לשטחי המדינה ולא נחשבת כעבירת פנים. שטח המדינה כולל את הימים, כלי שיט וטייס הרשומים בישראל. כאשר אדם התכוון לבצע עבירה, יצר קשר או ערך ניסיונות בחו"ל לפגיעה נגד ביטחון המדינה, והעבירה הייתה אמורה להתבצע בתוך שטח ישראל, היא תיחשב על פי החוק לעבירת פנים ודיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת פנים.
תחולת דיני העונשין בישראל, אינה מסויגת על ידי בית דין של מדינה זרה, אלא אם נקבע בחוק אחרת. על כן לא ניתן להעמיד לדין בישראל נאשם בעבירות שבוצעו מחוץ לגבולות המדינה, אלא אם היועץ המשפטי נתן את הסכמתו. כאשר אדם נשפט בחו"ל, הורשע ונגזר עליו עונש, הוא לא יעמוד למשפט גם בארץ, למעט במקרים חריגים.
עם זאת, ההליך הפלילי תקף בגין עבירות חוץ שאם היו מבוצעות בארץ היו מהוות עבירה הפוגעת בביטחון המדינה. כאשר מדובר בעבירות שבוצעו נגד המדינה או נגד העם היהודי, יחולו דיני העונשין בגין עבירות חוץ שבוצעו נגד בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה הרשמיים, נגד סדרי המשטר, פעילות הרשויות, רכוש המדינה, כלכלה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם מדינות אחרות.