גמילה או שיקום טרם מתן גזר דין פלילי, אימתי?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

פעמים רבות, נאשמים העומדים בפני כתב אישום פלילי טוענים כי הם ביצעו את העבירות, בין השאר בשל התמכרותם לסמים. ואכן, הקשר הברור שבין התמכרות לסמים לעבירות רכוש מוכר וידוע. אי לכך, לעיתים, בתי המשפט יאפשרו לנאשם להשתחרר ממעצר לשם שיקום וגמילה. עם זאת, שחרור כגון דא איננו אוטומטי. מיותר לציין כי הוא מושפע משורה של גורמים הנוגעים למקרה הקונקרטי.

לא אחת, סוגיית שחרור נאשם לשיקום מהתמכרות עולה לאוויר בהליכים פליליים. עניין זה יכול להופיע הן בשלב המעצר והן טרם מתן גזר הדין. חשוב להדגיש כי נוכח האינטרס הציבורי בריצוי עונשים בגין עבירות פליליות, בתי המשפט מתירים יציאה לגמילה במקרים חריגים בלבד. עם זאת, יצוין כי בקרב השופטים במערכת המשפט ישנן גישות שונות (מקלות ומחמירות).

השיקולים העומדים על הפרק

כאמור, השיקול המרכזי מורכב ממכלול נסיבות המקרה הנדון. כשם שאין נאשם אחד הדומה למשנהו, כך אין החלטה בעניין זה הזהה לרעותה. השיקולים העיקריים לעניין זה הוגדרו בפסיקה באופן הבא:

1. עברו הפלילי של הנאשם.
2. חומרת העבירה העומדת על הפרק (ונסיבותיה).
3. נסיבות חייו האישיים של הנאשם.
4. מסוכנות הנשקפת מהנאשם.
5. המלצתו של שירות המבחן.
6. התאמתו של הנאשם להליך גמילה וסיכויי הצלחתו של שיקום בדרך זו.
7. התועלת הציבורית מבחינת השבתו של הנאשם לדרך היישר והימנעות מגזירת מאסר בפועל.

חשוב להדגיש כי אין עסקינן ברשימה סגורה. דהיינו, ייתכן בהחלט כי שיקולים נוספים יעמדו על הפרק. זאת נוכח הגישות השונות בבתי המשפט ונסיבותיהם הפרטניות של נאשמים ספציפיים.

דוגמאות למקרים בהם נאשמים קיבלו אישור לצאת לגמילה

הלכה פסוקה היא כי הליכי שיקום, מקל וחומר כאשר עסקינן בגמילה מסמים או אלכוהול, מקפלים בתוכם משמעויות חברתיות חשובות. לדוגמא, בית המשפט העליון קבע ב"פרשת חנוכה" כי למרות שבדרך כלל אין לעכב ביצוע גזר דין מאסר בשל התמכרות לסמים, ייתכן שישנו מקום לאפשר לנאשמים מסוימים לזכות ב"הזדמנות נוספת". במקרה המדובר, בית המשפט העליון בחן את נסיבותיו של אדם שהתמכר לסמים לאחר שנים רבות בהן הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי ותקין (לרבות שירות צבאי ביחידה קרבית).

כך היה גם במקרה של קרייבסקי. שם, בית המשפט עסק באדם שהוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא רישיון או ביטוח. הנאשם טען כי הוא מצר על המעשים והוא מכור לאלכוהול. הוא ביקש מבית המשפט לאפשר לו לעבור למכון גמילה. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה וקבע כי יש מקום להיעתר לבקשה.

הפסיקה קבעה לא אחת כי שלב של מעצר עד תום ההליכים איננו בהכרח השלב המתאים לצורך שילוב אדם בהליכי שיקום וגמילה. על פי רוב, נקבע כי גמילה צריכה להיות במקביל לריצוי עונש המאסר. עם זאת, נקבעו כמובן גם חריגים לעניין זה. לדוגמא, במקרים בהם הנאשם כבר החל בהליכי גמילה עוד בטרם ביצוע העבירה אשר הביאה למעצרו. כמו כן, בית המשפט יכול להורות על שחרור לגמילה כאשר הוא סבור שסיכוייה גבוהים או כאשר הליך זה יוכל לספק מענה ראוי ויעיל למסוכנות הנשקפת לציבור מן הנאשם. כפי שצוין לעיל, האיזון מבחינה זו תלוי בנסיבות הפרטיקולאריות של כל מקרה לגופו.